מהו המקור האמיתי לבעיות קשב וריכוז וכיצד מטפלים בהן?

מאת: גדי בן לביא ואבירם היכל

בחודש מרץ 2013, סמוך למותו, התוודה הפסיכיאטר ליאון אייזנברג – אחד מאבות הדיאגנוזה של הפרעת הקשב (ADD) – כי ה”הפרעה” הינה מחלה מומצאת וחסרת כל בסיס מדעי.

אז איך זה שכל כך הרבה ילדים ונכון להיום גם מבוגרים מאובחנים עם מחלה שלא באמת קיימת? ואיך זה שאנחנו שומעים שחצי מהילדים בכיתה לוקחים ריטלין למרות שבעלון לצרכן מצוין כי רק “קרוב ל 3% מהילדים סובלים מהפרעה זו”?

התשובה היא פשוטה למדי: מישהו מקדם את הנושא לצורך רווח כספי. הרי חייב להיות מישהו שמרוויח מכל העניין הזה כדי שימשיך להתקיים וייתפס כאמיתה בקרב הציבור. במקרה זה קל מאוד לזהות את המרוויחים העיקריים שבראשם עומדות כמובן חברות התרופות שמממנות את כל תהליכי השיווק ויחסי הציבור. בנוסף יש גם את מכוני האבחון, הפסיכיאטרים והנוירולוגים שמרוויחים לא רע מהעניין. המפסידים הגדולים הם כמובן הילדים שלוקחים תרופה פסיכיאטרית מבלי לדעת, וזאת כדי לטפל במחלה שלא באמת קיימת. כן, הם אולי יהיו מרוכזים לכמה שעות, אבל החומרים הכימיים המוכנסים לגופם, תופעות הלוואי והרעיון הבסיסי שאני יכול להצליח רק באמצעות כדור, הם הדרך הבטוחה לכישלון בטווח הארוך.

אז מהן בעצם בעיות קשב וריכוז – הרי אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם ילדים או מבוגרים בעלי קושי להקשיב או להיות מרוכזים? ובכן, בעיות של קשב וריכוז הן ביסודן בעיות של תקשורת. תקשורת אינה מורכבת אך ורק מהמיומנות שנקראת דיבור, אלא היא מורכבת ממספר מיומנויות שהראשונה והחשובה שבהן היא יכולתו של האדם ‘להיות שם’. להיות שם פירושו להיות במקום שבו אתה נמצא, לא רק עם הגוף שלך, אלא גם עם תשומת הלב שלך. במילים אחרות, להיות בזמן הווה במקום שבו אתה נמצא. זוהי למעשה המיומנות הבסיסית ביותר של תקשורת. אם אי פעם יצא לך לדבר עם מישהו והרגשת שהוא לא איתך, אז אפשר לומר שהוא ‘לא היה שם’. לדוגמא: אם ילד נמצא בתוך הכיתה, אבל תשומת הלב שלו נמצאת על מה שהוא יעשה בהפסקה, הוא לא באמת שם, ולמורה ייראה שהוא מרחף או לא קשוב ומרוכז. הסיבה שאוסרים על נהגים לשתות אלכוהול לפני נהיגה היא משום שהאלכוהול גורם לאדם להיות ‘לא שם’, והדבר משפיע כמובן באופן ישיר על התנהלותו בכביש ועל מהירות התגובה שלו. כמו כל מיומנות, יש כאלה שיש להם אותה יותר ויש כאלה שיש להם אותה פחות.

ישנן סיבות שונות שיכולות לגרום לאדם להיות בעל בעיות של קשב וריכוז או ‘לא להיות שם’, אך אף אחת מהן אינה קשורה לבעיה מוחית, נוירולוגית, גנטית או תורשתית. זה אולי נשמע משכנע כאשר איש מקצוע אומר שזה תורשתי או גנטי או שיש חומרים שחסרים במוח, אבל יש עם זה רק בעיה קטנה אחת – אף אחד עד היום לא הצליח להוכיח את זה מבחינה מדעית.

הנה טיפים מעשיים לשיפור הקשב והריכוז שמבוססים על הגורמים האמיתיים לבעיות האלה:

1. שיפור הקריאה

קשיים של הילד בקריאה מובילים בדרך כלל לקשיים בהקשבה ובריכוז בכיתה. ילד שלא קורא היטב משקיע מאמץ רב ותשומת לב רבה מדי באופן הקריאה ולא מתמקד בהבנת החומר. הקשיים הללו  בהבנת הנקרא מובילים בדרך כלל לאיבוד הריכוז בזמן הלמידה.

2. הגדרת מילים שאינן מובנות

זה אולי יישמע פשוט בתחילה, אבל מילים שאינן מובנות כמו שצריך יכולות לגרום לבעיות קשב וריכוז. מילה לא מובנת כמו שצריך היא מילה שהאדם קורא או שומע וחושב שהוא יודע מה הפירוש שלה, אבל בפועל יש לו פירוש שגוי עבורה והוא אינו מודע לכך. זה יכול לגרום לו להרגשה של “לא שם”, או של התנתקות או ריחוף. הוא לא יידע שהגורם האמיתי הוא מילה שאינה מובנת כמו שצריך. אם אתה נתקל בתופעות של חוסר קשב וריכוז בזמן שאתה לומד, חפש בחומר שאתה קורא מילה שאינה מובנת כמו שצריך ופרש אותה באמצעות מילון.

3. המחשה והדגמה בזמן למידה או קריאה
אם אי פעם הרגשת משועמם בשיעור כלשהו ושאתה רק חושב מתי הוא ייגמר, אז אתה לא באמת שם ולא באמת קשוב ומרוכז. הסיבה העיקרית לשעמום, כאבי ראש או עצבנות בזמן הלימודים היא למידה ללא המחשה או הדגמה של החומר הנלמד. זה בעיקר קורה עם חומר עיוני. הקפד ללמוד עם תמונות וסרטים שבעזרתם תוכל לקבל המחשה של המילים הכתובות.

4. טיפול בפערים לימודיים
כשלומדים, חשוב מאוד ללמוד שלב אחר שלב בצורה מסודרת ולהבין כל שלב בצורה מושלמת לפני שעוברים לשלב הבא. כאשר ילד או מבוגר מדלגים על שלב מסוים מבלי שהבינו אותו כמו שצריך, הם יתחילו להרגיש תחושה של בלבול. כשאדם חש בלבול, הוא לא ממש שם ולכן גם אינו קשוב ואינו מרוכז.

5. שיפור מיומנויות תקשורת

תקשורת היא מיומנות נרכשת אשר מורכבת ממספר מיומנויות מדויקות. אלה מיומנויות שכל אחד יכול לשפר. המיומנות הבסיסית ביותר כאמור, היא היכולת של הילד או המבוגר להיות שם. ישנם תרגילים מדויקים אשר עוזרים לאדם לשפר את המיומנות הספציפית הזאת. חפש באינטרנט תרגילים הקשורים לנושא. בדרך כלל עושים אותם עם אדם נוסף אשר מתרגל יחד איתך.

6. שתיית שייק ירוק

שייק ירוק הוא משקה בריאות טעים שכל אחד יכול להכין ב- 5 דקות! זהו משקה מרענן הממלא את הגוף באנרגיה וגם עוזר לריכוז ולרוגע. משתמשים בבלנדר ושמים בו  ¾ ירקות ירוקים כמו חסה, תרד, קייל, מלפפון, מנגולד וכו. את הרבע שנותר ממלאים בפירות מתוקים כמו בננה, תמרים, תפוח ומילון. אפשר להוסיף גם אגוזים, זרעי דלעת ועוד. השייק הירוק מלא במינרלים וויטמינים המשפרים את ערנותו של האדם ומועילים מאוד לקשב והריכוז שלו.

7. הקפדה על שינה מספקת

חוסר שינה או שינה באיכות ירודה מגבירים את המתח ואת חוסר הריכוז. המוח שלנו “אוהב” לישון 7-8 שעות בלילה. לכן אם אתה ישן פחות מזה, דאג לארגן את לוחות הזמנים שלך והגדל את כמות השינה שלך.

8. פעילות גופנית

פעילות גופנית עוזרת לשחרור של חומרים הבריאים מאוד לתפקוד המוח. חומרים אלו משפרים את הריכוז וגם מגבירים את הביטחון ויוצרים תחושת רוגע וחיוניות במשך היום. הקפד על פעילות גופנית באופן קבוע.

9. נטילת ויטמינים ומינרלים

נמצא שויטמינים ומינרלים מסוימים משפרים את הקשב והריכוז.

ויטמינים מקבוצת B מועילים מאוד. כמו גם מגנזיום ואבץ. כמו כן הורים רבים מדווחים ששילוב של המינרלים והויטמינים הבאים משפרים מאוד את הקשב: ויטמין B-complex , B-1, ויטמין C, תוסף תזונה של סידן ומגנזיום, אבץ ואצה כחולה ירוקה.

10. הימנעות מנטילת תרופות כימיות לשיפור הקשב והריכוז

תרופות לקשב וריכוז כגון ריטלין, הן תרופות פסיכיאטריות. לתרופות אלה יש השפעות מזיקות על הגוף ועל הנפש. בפועל הן אינן פותרות בעיה כלשהי, אלא יוצרות אשליה שהבעיה נפתרה. בפועל, תרופות אלה מחמירות את בעיות הקשב והריכוז לטווח הארוך ובדרך כלל יגרמו לתופעות פסיכוטיות בשלב כלשהו.

הכותבים הם מומחים לטיפול בבעיות קשב וריכוז ללא תרופות, מייסדי רשת מרכזי “תבונה” לחינוך חדש בישראל

בתאריכים 10-11 ביולי 2014 יתקיים “כנס אוכלים בריא 6” בתיאטרון גבעתיים, בו ישתתפו גדי בן לביא ואבירם היכל בפאנל מומחים בנושא טיפול טבעי בבעיות קשב וריכוז. לפרטים נוספים על הכנס ולהרשמה לפאנל:

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=456&ArticleID=4323