מיכל רובנר הינה דמות מובילה בעולם האמנות כיום, חלוצה בהצגת פריצות דרך טכנולוגיות באמנות.
בעוד שבעבודתה היא עושה שימוש בטכנולוגיות העדכניות והמובילות ביותר בתחום הוידיאו, היא מצליחה לשמור על שפה פשוטה בעלת מסרים פשוטים.
מאז 2003 רובנר עבדה באופן אינטנסיבי עם אבנים ישנות שנאספו באזור המזרח התיכון. האבנים שימשו כמשטח עבודה ומצע לדימויי כתב שהוקרנו עליהם, שנבנו משורות של דמויות אדם שחוזרות על תנועות פשוטות. בנישואין אלו בין הוידיאו לבין המשטח, “הכתב” מייצג את השפעות הזמן כפי שנטמעו באבן הקדומה. ב- 2006 רובנר החלה סדרה של עבודות גדולות מימדים בשם “מקום”. רובנר אספה אבני בניה, שרידים של בתים ישראליים ופלשתינאים ממקומות כמו ירושלים, גליל, חברון, חיפה, שכם ועוד.
במפגש שבין פיסול, ארכיטקטורה וארכיאולגיה, העבודות האלו הן פשוטות, מבנים כמעט קוביסטים שנבנו מאותן אבנים. באחד מהקירות יש רווח אורכי מלמעלה ועד למטה. המרווח הזה מספיק כדי להביט דרכו, אך צר מכדי להיכנס.
מתוך תיק הפרסומים של האמנית מיכל רובנר:
 |  |
 |  |
