אמנות או קוטור חדש ? איריס ואן הרפן

מאת : נעה ארבר

חוויה ממגנטת, אין מילים אחרות להגדיר את התערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שמציגה את עיצוביה האוונגרדיים של איריס ואן הרפן. במפגשים מן המימד השלישי הפיקה ואן הרפן אוסף קסום של פסלים לבישים (כן או לא ?) המוצגים על במת הגוף ומבשרים את תחיית האופנה העתידנית. ואן הרפן קוטלת פרות קדושות ובדרכה היא נוטשת את סדנאות העיצוב המיושנות ואת גלילי הבדים ועוברת לכרי מרעה מדעיים, למשחקי אופנה דיגיטליים ובהדפסת תלת מימד – 3D – THREE DIMENTIONS. היא הקדימה לחזות סגנונות לבוש חדשים, לפרוץ גבולות ולהעביר את התנהלותה היצירתית אל מעבדות המחקר והפיתוח, החושפות בפניה טכנולוגיות וחומרים חדשים ולא מוכרים.

11_photo_sharon derhy_2837

אם תראו את התערוכה אל תשאלו מי יילבש את העיצובים האלה, זה כלל לא רלוונטי, מאחר ולוואן הרפן אין עניין באופנה סטנדרטית. “אופנה מוכנה ללבישה”, יצירתית ככל שתהייה, איננה משתדכת עם ההיגיון היצירתי שלה. גם אופנה עילית, כפי שהיא מובנת ומוכרת, כמכלול של מלאכות יד מוקפדות, אינה תחום שמעורר את דמיונה. כל אוסף שוואן הרפן מעצבת הוא מסע אתגרי של גילויים והמצאות באמצעותם היא יוצרת דפוסי לבוש חדשים, זרים לאופנה בכלל ולאופנה העילית בפרט. היא מעצבת אופנה בתנועה – פסלי לבוש דמיוניים שלא אחת משרים תחושה שיש בהם חיים.

12_photo_sharon derhy_2833

ואן הרפן, בוגרת האקדמיה לאמנוית  ARTEZ בארנהם שבהולנד, סיימה את לימודיה בשנת 2006, ושנה לאחר מכן הקימה את מותגה האישי וזאת לאחר שהתמחתה בסטודיו של אלכסנדר מקווין בלונדון ולצידה של אמנית הטקסטיל ההולנדית קלודי יונגסטרה. החל משנת 2007 היא מציגה  קולקציות ייחודיות בשבועות האופנה באמסטרדם ובשנת 2011 דילגה מעל משוכת “סינדיקט מעצבי הקוטור בפריז”, אשר הזמין אותה להציג באירועי האופנה העילית בפריז. אכן תקדים מרשים למעצבת הצעירה ביותר שהשכילה לפתוח פרק חדש במסורת האופנה העילית. מאז שסיימה את הלימודים השתתפה בתחרויות בינלאומיות וזכתה בפרסים ותארים יוקרתיים. מרבית עבודותיה, שמחירן מגיע לעשרות אלפי יורו נרכשות על ידי מוזיאון חרונינגר בהולנד ומוצגות במוזיאונים ותערוכות ברחבי העולם.   

ואן הרפן, בת 30 בלבד, איננה היחידה ולא הראשונה שמעצבת באמצעות מדפסת תלת מימד.  אך ואן הרפן הטעונה באג’נדה רדיקאלית ואמירות מהפכניות, מציינת את הולדתו של מחזור נוסף של אופנה עתידנית. בשנות ה-60 וה-70, כאשר עולם המדע תכנן מסעות לחלל,  הוכתרו פייר קארדן ואנדרה קוראז’ כמעצבי סגנון הלבוש העתידני שעיצבו בהשראת מסעות בין כוכבים. בשנות ה-80  וה-90 היו אלו אזדין אלאייה, קום דה גרסון, ז’אן פול גוטייה, ויוויאן ווסטווד, מרטין מרג’יאלה, הוסיין שאלאיין ואיסיי מייאקה שהובילו את מהפכת האופנה הליברלית והסובלנית. מי היה מעז, בעבר, לחשוב שניתן לעצב בגד ללא בד, מספריים חוט ומחט? מסתבר שוואן הרפן הייתה בין המעצבים המעטים שחשבה, נברה וגם מימשה את ההשערה שניתן להשתלב במהפכות תעשייתיות, מדעיות וטכנולוגיות ולקדם את האופנה למפלס וירטואוזי, חכם ומתוחכם מהקיים. רק מדענים העוסקים בטכנולוגיות מתקדמות, או לקחו חלק במשימות האתגריות של ואן הרפן, משכילים להבין את מורכבות הרעיונות והעיצובים שלה. ואכן ואן הרפן חיה ויוצרת מחוץ למסגרות שגורות, בהתנהלות שמספקת תשובה לשאלת מקומה של האופנה במרחב האמנות. “אופנה מוכנה ללבישה אינה ולא יכולה להיות אמנות, אמרה ואן הרפן ברעיון לעיתונות, היא מהירה מדי, היא באה, חולפת ושוב ממוחזרת ואינה מאפשרת להגות ולעצב בדרך מקורית. בניגוד לאופנה המהירה המשאבים המושקעים בקוטור גבוהים ומתוחכמים יותר, תהליכי העבודה מוקפדים וממושכים ומעניקים לבגדים ערך אמנותי וחיי מלתחה ארוכים”.

8_photo_sharon derhy_2789

את הרגישות הגבוהה לאסתטיקה אחרת רכשה ואן הרפן, כבר בילדותה, מסבתה אספנית של בגדים מיוחדים, נעליים ופאות, אותם נהגה לשנות ולהתאים לטעמה האישי. ואן הרפן לא חלמה שאופנה תהפוך לקריירה שלה, היא גם לא אהבה את שיטת האופנה המוכנה ללבישה שבסופו של תהליך עליה להיפרד מהבגדים שעיצבה לאחר שהם שנמכרים לאנשים שמעניקים להם חיים חדשים שאין לה חלק בהם. התשוקה להרחיב אופקים ולחרוג ממסגרות מקובעות היו נקודת מפנה בפעילות היצירתית של ואן הרפן. היא הבינה שאיננה יכולה להסתפק במלאכות היד החביבות עליה, שעליה להרחיב את אופקי היצירה, להיפתח לטכנולוגיות חדשות ולהשתחרר מהאימה שהטילו עליה פעלולי הטכנולוגיה והמחשבים. בחיפוש אחר מקורות השראה פנתה לנושאים חריגים ויישומים מתקדמים, התוודעה ליוצרים מוכשרים ולתהליכי עיצוב מקוריים, שבתמיכתם עיצבה יצירות מופת אמנותיות. תהליכי העבודה, לדבריה, הם חוויה מרתקת שמאפשרת לה להעמיק וליהנות מהם אפילו יותר מאשר מהיצירה עצמה.

פעם ואן הרפן חשבה שקוטור עוסק בפריטי לבוש עתירי בד ורקמות, תחום שלא עניין אותה, היא העדיפה שלעיצוביה יהיו תכנים אינטלקטואליים וחברתיים בדומה לאינטואיציות, לדמיון המופלג, וכישוריה הנדירים, שנשלפים ממוחה היצירתי. בצעירותה היא אהבה לרקוד ובמיוחד התפעלה מתנועות הגוף המחולל שהדיהן נחשפים בפסלים שהיא מעצבת. כל פריט נוצר בתהליך מתמשך של שיח ומחקר שהיא מנהלת עם עצמה, עם מדענים, חוקרים, אמנים, אדריכלים, יוצרי מוזיקה, כוריאוגרפים וגם צלמים שבוחנים ומצלמים בעדשה מיקרוסקופית ממצאים מתחום האנטומיה והאנטומולוגיה. סיעור מוחות מרתק ומזין שמאפשר לה לאמת תחושות פנימיות, לחקור ולגלות צורות וחומרים חדשים שסללו בפניה את הדרך למסלול הקוטור החדש כחלק מהמהפך העתידני של האופנה העילית.   

6_photo_sharon derhy_2722

תשע קולקציות עיצבה ואן הרפן בהשראת מקורות ביזאריים שונים, נושאים קשים להבנה שרק צפייה בתערוכה המרתקת עשויה להבהיר, ולו במעט, את ההיגיון המדעי- אמנותי שלה. אוסף אחד עוסק במנהגי חניטה במצריים הקדומה שמוצאים את ביטויים בפריטי לבוש כוחניים מפוסלים ממוטות של מטריות, אלמנטים מתכתיים ופרזולים. ביטוי מופלא לחשיבה ועיצוב אחרים נתנה ואן הרפן לצילומי אורגניזם מיקרוסקופיים שהופכים, בטכניקה של הדפס תלת מימד, לבגד דמוי תחרה שנעה בהשפעת שדות מגנטיים. פריטים דמיוניים אחרים עוצבו בהשראת תימרות עשן מתערבלות, מעוצבות מחומרים קשיחים שנראים כענני בדים אווריריים ומרחפים. מפליאים גם פריטים העוסקים בקריסטליזציה של חומרים שנראים כמים מותזים שקופאים בתנועתם.  

אכן, מרגש  לעמוד מול הפיסולים המופלאים, שנרקמים ברחמה של מדפסת תלת מימד, להתפעל מהיכולת לשלב עיצוב דיגיטלי עם מלאכות יד מדוקדקות, להשתאות מהחומרים החריגים, הפסיפסים שדומים ליצורים מיקרוביולוגיים, התבליטים המתפתלים ומחוליות שלדים דמיוניים שחוברים לבגד מפוסל. בנוסף מפסלת ואן הרפן, פריטי לבוש מפוסלים מעורות מודפסים ומוטבעים, מחומרים פלסטיים כדוגמת כיסוי גוף ארכיטקטוני שעוצב מאלפי משולשים שקופים שנאגרו ונארגו סביב הגוף, כמו גם מבנים סימטריים תלת ממדיים שמזכירים אלמוגים, נחשי פלסטיק מתפתלים ונכרכים על הגוף ועוד ועוד רעיונות שלא מובן כיצד הן נהגו ונבראו.                                                          

Call Now Buttonלשאלות חייג