הלובר נחת בחיפה: אוסף האמנות של מוזיאון הכט

האם הייתם מאמינים שבאוסף אגף האמנות במוזיאון הכט תוכלו לראות במו עיניכם עשרות יצירות מקוריות של מאנה, מונה, פיסארו, ואן-גוך, מודליאני, סוטין, שטרוק ורבים אחרים? איך “החביאו” מאתנו את האוסף המדהים הזה לאורך שנים? במקביל לאוסף ארכאולוגי עשיר וחשוב, אהבתו של ד”ר ראובן הכט ז”ל הביאה אותו לאסוף אוסף אמנות גדול ומרשים אשר גם אותו תרם לאוניברסיטת חיפה בתחילת שנות ה-80 של המאה העשרים. ועוד לא דיברנו על הדובדבן שבקצפת – “הציור ההפוך” של הצייר האיטלקי-יהודי, מודליאני: שני הדיוקנאות המצוירים משני צדיו של הבד, לא מצוירים בהתאמה: כל אחת מהדמויות צוירה מכיוון אחר.​​

מוזיאון הכט אוסף אמנות

המתבונן בציורים רואה את אחת הדמויות כשהיא הפוכה ו”עומדת על ראשה”. מסתבר שלא היה זה בעטייה של רשלנות מצד הצייר, והתעלמות מנוחות המתבוננים בציורים. הסיבה ניכרת למתבונן בעיון בדיוקן של מוד אברנט: באזור הצוואר והחזה ניתן להבחין בדיוקן נוסף: קווי מתאר של דמות עיניה הכחולות, פניה והכובע כתום לראשה. לאור תגלית זו ניתן לשער שמודליאני צייר תחילה את “עירום עם כובע”, ולאחר מכן, החליט לצייר על הצד השני של אותו בד דיוקן אשה נוסף. בשלב הבא החליט לוותר על ציור זה, סובב את הבד והתחיל ציור חדש, באזור “נקי” ופנוי, בו צייר את את הדיוקן השלישי, דיוקנה של מוד אברנט. בתחילת דרכו האמנותית מודיליאני הושפע מהאקספרסיוניזם הגרמני. הדבר בא לידי ביטוי בעבודתו בין היתר תודות לעיסוק בנושאים הקשורים לנבכי הנפש, שלעתים קרובות נוגעים בכאב של הקיום האנושי. האקספרסיביות של ציוריו נוצרה באמצעות שימוש בקווי מתאר חדים ובצבעוניות עזה. מאוחר יותר מודיליאני פיתח סגנון יחודי רק לו שהושפע מאמנות אפריקאית. הוא החל לצייר דמויות בעלות פנים סגלגלות, צוואר ארוך ועיני שקד חלולות. מודיליאני מת בינואר 1920 בגיל 37 משחפת שהחריפה בשל צריכת אלכוהול וסמים. סוחרי האמנות, שבלמו את עליית מחירי ציוריו בחייו, פתחו במשא ומתן על רמת מחירים גבוהה יותר בעודם עומדים סביב קברו הטרי, והפכו אותו לאחד הציירים המבוקשים בעולם האמנות.

מוזיאון הכט אוסף אמנות

תיאור הציורים:
דיוקן של מוד אברנט  (1908)
שמן על בד (מצויר בצדו האחורי של ערום עם כובע) 
דיוקן מהמותניים ומעלה של אישה צעירה.  פניה יפות, עיניה גדולות וכהות, שערה כהה קצר וגלי, סנטרה נחוש ושפתיה בולטות.  ציור זה הוא מהמוקדמים שבציורי מודיליאני, שרובם נעלמו או שאינם נגישים, וכציור זה, רובם גם אינם חתומים.  בעת הכנת הקטלוג הראשון של יצירותיו של מודיליאני זיהה פול אלכסנדר את המודל בתמונה זו כמוד אברנט, חברה משותפת שלו ושל מודיליאני.  הציור יוצר תחושה של אימה.  הפנים מגיחות מתוך רקע של גלים בסגול-כחול וצהוב-כתום, שיוצרים אווירה אלגנטית אך חסרת מנוחה. הפנים חיוורות, כמרוקנות מדם, העיניים עצומות ומבטאות מעין צער כמוס, והחושניות המוגזמת של השפתיים מקנה להם מראה מרושע.  התלתל שנופל על המצח ומתלכד עם הגבה הימנית, המצוירת בקווים עבים וכהים, מוסיף למראה הזדוני.  הצלליות הסגולות סביב העיניים והכתם הכחלחל על העין הימנית תורמים למראה של חרדה וייסורים, ויוצרים דיסוננס בין מוסריות מודחקת לבין חושניות אפלה. על-אף שמדובר כאן בדמות ספציפית, הדיוקן עוסק, למעשה, בדמות אידאית.  דיוקן זה של מוד אברנט נוצר לפני שהגיע האמן לסגנונו הבשל.  תהליך החיפוש והניסוי הוא שהוביל ליצירת דימוי אקספרסיבי ודרמתי זה.

עירום עם כובע (1908)
שמן על בד (בצדו האחורי של ציור זה נמצא דיוקן של מוד אברנט) 
המודל בציור זה הייתה כנראה אותה נערה שמופיעה בציור  היהודייה שהוצג בתערוכה קבוצתית בפריס ב-1908. הצייר מתמיר אישה-דוגמנית לדמות של פאם פטאל לפי האידיאל של אר-נובו. אידיאל זה מבוסס על פנים מעוותות שמשקפות נשמה מיוסרת וחושניות אפלה ודוויה מהולה בסבל. הציור חזק ונחוש: הגו והידיים מתוארים בקו גס, וכך מתמקדת תשומת הלב של הצופה בפרטי הפנים – קווי העיניים והגבות הנוקשים, האף המעוגל, השפתיים האדומות המצוירות בהגזמה רבה והסנטר הנחוש. השער והכובע מצוירים כמקשה אחת עם תחושה מסוימת של נזילה. עבודה זו מושפעת מאוד מאמנות אפריקאית. הצורות המעוותות וחיטוב השפתיים שאולים ללא ספק מהמסורת הגרפית של הפיסול האפריקאי. לעומת זאת, הקומפוזיציה האלכסונית, הטיפול בשטחי הרקע מסביב לדמות, העיניים העצומות למחצה, והמראה הכללי העגום שייכים לתפישה של אר-נובו ותנועת הזצסיון.

אוסף האמנות של מוזיאון הכט, אשר מונה יצירות מקוריות של מאנה, מונה, פיסארו, ואן-גוך, מודיליאני, סוטין, שטרוק ורבים אחרים, מורכב משתי קבוצות עיקריות. הגדולה שבהן עוסקת בכמה מההיבטים והסגנונות החשובים של האמנות הצרפתית במשך כמאה שנה – החל בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה וכלה בשנות השלושים של המאה העשרים. במוקד האוסף נמצא האימפרסיוניזם, דבר שבא לידי ביטוי לא רק בכמה דוגמאות חשובות של הציור האימפרסיוניסטי, אלא גם בעבודות המייצגות תפישות שהובילו אל האימפרסיוניזם, וכאלה שבאו בעקבותיו. חלק אחר, קטן יותר, של האוסף מוקדש לאמנות יהודית מאמצע המאה התשע עשרה עד תחילת המאה העשרים. קבוצה זו כוללת ציורים, רישומים והדפסים שנוצרו על-ידי אמנים יהודים מצפון וממזרח אירופה. חלקם אף עלו לפלשתינה והפכו לחלק מתולדות האמנות הישראלית.

אוסף האמנות של מוזיאון הכט, אשר מונה יצירות מקוריות של מאנה, מונה, פיסארו, ואן-גוך, מודיליאני, סוטין, שטרוק ורבים אחרים, מורכב משתי קבוצות עיקריות. הגדולה שבהן עוסקת בכמה מההיבטים והסגנונות החשובים של האמנות הצרפתית במשך כמאה שנה – החל בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה וכלה בשנות השלושים של המאה העשרים. במוקד האוסף נמצא האימפרסיוניזם, דבר שבא לידי ביטוי לא רק בכמה דוגמאות חשובות של הציור האימפרסיוניסטי, אלא גם בעבודות המייצגות תפישות שהובילו אל האימפרסיוניזם, וכאלה שבאו בעקבותיו. חלק אחר, קטן יותר, של האוסף מוקדש לאמנות יהודית מאמצע המאה התשע עשרה עד תחילת המאה העשרים. קבוצה זו כוללת ציורים, רישומים והדפסים שנוצרו על-ידי אמנים יהודים מצפון וממזרח אירופה. חלקם אף עלו לפלשתינה והפכו לחלק מתולדות האמנות הישראלית.

לפרטים נוספים ועדכונים בנושאי תערוכות ואירועי אמנות היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה

Call Now Buttonלשאלות חייג