“הליידי של הכסאות” / נעה ארבר

בשבוע האופנה שהתקיים במילנו בשנת 1998 הוזמנתי לביתה של מרתה מרזוטו, קונטסה מילנזית, אשת חברה,
מעצבת ו”מתלבשת” מצטיינת, שתמיד מפגינה הופעה תיאטרלית במערכות לבוש ייחודיות ועדיים מונומנטאליים ואקזוטיים. ביתה של מרזוטו הוא מיני מוזיאון מוצף בחפצים עתיקים יקרי ערך, יצירות אמנות, שטיחים נדירים, פסלים, רהיטים, כלי זכוכית ופורצלנים עתיקים. כל הכבודה הזו, לא הרשימה אותי ולא עמדה, מבחינתי, בתחרות עם הכיסאות המפוסלים, יצירות אמנות מופלאות לכל דבר ועניין שכמותם עדיין לא ראיתי. 14 כיסאות מפוסלים ושונים אחד מהשני שניצבו סביב שולחן עגול, ערוך במסורת הגינונים של האריסטוקרטיה האיטלקית, עם כלי פורצלן מוזהבים וסכו’ם עתיק.

c3    c4   carla1

במפגש האקראי הזה פגשתי לראשונה את קרלה טולומאו, לא הכרתי ולא שמעתי אודותיה קודם לכן. הסתבר שהכיסאות המפוסלים הם פרי דמיונה וכישוריה של טולומאו שגם ציירה כמה מהציורים הענקיים שהיו תלויים בדירתה של מרזוטו. סתם ככה, במפגש מקרי, הרווחתי חוויה מאלפת, הכרות עם אישיות מרגשת וקשר שמתמשך גם היום. מן הסתם לא סיימנו לשוחח בפגישה הראשונה וגם לא שבעתי מהחוויה המעניינת להיות במחיצתה של טולומאו, מהעניין ועצמת היצירה של דמות מופלאה, צנועה ונעימת הליכות, אישה עובדת וחרוצה מאוד, אמנית רב תחומית שידה קלה על הדק היצירה. מאז התמדתי להתראות איתה במהלך הנסיעות לתצוגות האופנה במילנו, כל פגישה הייתה מבחינתי כמו התחלה חדשה שחשפה את אישיותה המיוחדת, את אופקיה היצירתיים והאינטלקטואלים, מרחבי התשוקה, הדמיון והידע האצורים בדמותה של אישה שלעולם לא נחה. אספתי צילומים של עבודותיה, קטלוגים וספרים ולא אחת כתבתי עליה, במגזינים מקומיים, על התערוכות והפרויקטים שהיא מציגה בבירות התרבות באיטליה וברחבי העולם. זכות גדולה הייתה לי לבקר בדירתה של טולומאו שבמרכז מילנו, בה היא גרה עם בעלה ג’אנקרלו ויגורלי. דירה צנועה ואסתטית, שמוצגות בה יצירותיה של טולומאו ושל מכריה האמנים, ואוסף כבד של ספרים ששיקפו את אנינות טעמם של יושביו ואפשרו לאמוד את הרמה האינטלקטואלית שלהם.

c16   h

את ויגורלי הכירה טולומאו כאשר ביקרה בשנת 1968במוזיאון בלוגאנו, טולומאו הייתה בת 30 בעוד שוויגורלי, המנהל האמנותי של המוזיאון, היה בן 56. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, סיפרה לי טולמאו, מצדה לדבריה. פער הגילים הרתיע, כפי הנראה, את ויגורלי אך לא לאורך זמן. ויגורלי אדם מרשים ומעניין, אחד מאנשי הרוח הידועים באיטליה, סופר, תסריטן, מנהל אמנותי ואיש פוליטי שהוקיע את הדיקטטורות בברית המועצות, ספרד ופורטוגל, ופרטיזן שלחם לשחרורה של צפון איטליה. הוא היה ידידם של מדינאים, אנשי רוח ותרבות, הוגי דעות, סופרים, אמנים ושחקנים ביניהם, כרושצ’וב, צ’ו אן לאיי, סארטר, סימון דה בובואר, אינגריד ברגמן ג’ולייטה מסינה ורבים אחרים. הוא כתב תסריטים ושיתף פעולה עם גדולי הבימאים האיטלקים ביניהם רוברטו רוסליני, מישלאנג’לו אנטוניוני ופייר פאולו פאזוליני. ויגורלי ביקר בסין עוד לפני שגבולותיה נפתחו למערב, וקיבל אשרת כניסה לארה’ב בתקופת המקרטיזם כאשר אנשים כמותו לא יכלו לקבל אשרה. על תולדות חייו הסוערים של ויגורלי ועל האנשים שליוו אותו בחייו כתבה טולומאו, לאחר מותו, בספר COSI TANTE VITE, בליווי צילומים שמתעדים  את סיפור ה”חיים רבי פנים” של ויגורלי ומקורביו. עד יום מותו היה ויגורלי נשיא ”המרכז הלאומי מנזוניאני” במילנו, שהיה ביתו של  הסופר והמשורר הלאומי האיטלקי אלסנדרו מנזוני, נציגה של האסכולה הרומנטית בספרות האיטלקית.

c5  c7  c9

כנערה סקרנית שחיה עם משפחתה כמה שנים ברומא, טולומאו מצאה עניין רב באמנות, היא שוטטה בשווקים, גלריות וסדנאות לאמנות, הכירה יוצרים ואמנים ופיתחה תשוקה אמיצה לקחת חלק בעולם הזה. ברומא היא פגשה את האמן האיטלקי הנודע ג’יורג’ו דה קיריקו שהתפעל מכישוריה והתנדב ללמד אותה ציור ורישום. במהלך ארבע שנים, מדי יום ביומו, הגיעה טולומאו לסטודיו של קיריקו, עד אשר משפחתה עזבה את רומא והידידות המוזרה שהתפתחה בין המאסטרו המבוגר לתלמידה הצעירה הגיעה לסיומה. “הרגשתי ששערי גן עדן נסגרו בפני”, ספרה טולומאו שמאז לא חדלה לצייר ולקדם את הקריירה שלה כציירת. על מנת לרצות ולעמוד בציפיות של הוריה היא למדה, במקביל, מדעי המדינה באוניברסיטה של רומא. אלא שהסקרנות והעניין שהיא מצאה באמנויות ותרבויות שונות גברה על העניין בלימודים עיוניים תכליתיים. טולומאו בחרה להתמקד בדברים שאהבה, כמו  טכניקות שונות של ציור ופיסול; הדפסי משי, הטבעות עץ סיניות ותחריטים. גם היום היא ממשיכה לחקור, לנסות ולהתמודד עם אתגרים אמנותיים שונים.

בשנת 1971 הציגה לראשונה את עבודותיה במוזיאון לאמנות מודרנית בלוגאנו ולאחריה הציגה כ-100 תערוכות בגלריות, מוזיאונים וירידי אמנות  ברחבי העולם. ה”מפץ הגדול” בקריירה שלה התרחש בשנת 1997 לאחר שהציגה ב”גלריה לייסטר’ס” בלונדון, תערוכת  ציורים “כהוקרה ללאונרדו”. זו הייתה אחת מתערוכות הציור המצטיינות שלה שהוקדשה לדמותו של הסופר הסיציליאני והפוליטיקאי לאונרדו שאשא- LEONARDO SCIASCIA, אך גם האחרונה. תערוכה, שבדומה לכל התערוכות שהיא מציגה, עוסקת בתכנים אקטואליים, רעיונות דוקומנטאריים וכהוקרה לדמויות מוערכות ומשפיעות שהטביעו חותם על חיי התרבות, החברה והפוליטיקה.

c8   carla pix

לאחר שאמה חלתה ובגלל גילו המופלג של בעלה נאלצה טולומאו לדחות הזמנה להציג תערוכה נוספת בלונדון. מתוסכלת ונעצבת היא חדלה לצייר וגם לא הייתה מסוגלת להיכנס לסטודיו שלה. אבל תשוקת היצירה לא הרפתה ועודדה אותה לחפש יעדים אמנותיים חדשים. טולומאו החלה לעסוק בפיסול טרנספורמטיבי ויצירתם של כיסאות מפוסלים שזיכו אותה בתואר “הליידי של הכיסאות”. למרות שאיננה עוסקת בתכני יצירה שגרתיים וגם איננה יושבת מול נופים או דמויות ומנציחה אותם, משכילה טולומאו לגעת בטעמים של אנשים שונים. היא רואה בדמיונה את התכנים לעבודותיה ובעיקר עוסקת בגלגולי מהויות, משנה את צורתם ומסבה את ייעודם של חפצים ואביזרים בסיסיים ליצירות אמנות יוקרתיות. כישורים שמאפשרים לה לצמצם פערים בין פונקציונאלי לאסתטי ולחזק את הגשר שבין עיצוב לאמנות. טולומאו שואלת רעיונות מעולם החי והצומח ומעניקה בעבודותיה במה ציורית ופיסולית ללהקות צבים, דולפינים וברבורים, למשפחות תוכים, דרקונים וקרנפים, לזרי פרחים, צמחים, פירות וגלאקסיות של ירחים. אמנית בכל רמ’ח אבריה ותודעתה לטולומאו שפת יצירה אישית, באמצעותה היא יוצרת קומפוזיציות דרמטיות ומיזוגים מרהיבים. היא משלבת, במושבים המפוסלים, בין חומרים וצבעים מנוגדים וסוערים, בין מרקמים אטומים ופשוטים לבין קטיפות ובדי משי בוהקים תוך שהיא יוצרת מרקחות ויזואליות מתובלות בבדי תחרה, שרוכי רושם, עיטורי רקמה ופאייטים צבעוניים. נשמע כקיטש? התיאור המילולי עשוי להטעות, במציאות אלו יצירות נדירות שמוצגות בירידי אמנות בגלריות יוקרתיות ומוזיאונים נחשבים ברחבי איטליה ובעולם, במוזיאון לאמנות בברלין וזאגרב, במוזיאון פושקין במוסקווה, בסנט פיטרסבורג וקזחסטאן. באוספים של גלריות וסוחרי אמנות ביניהן קריסטיס, סוטביס וטורנאבוני- גלריה איטלקית נחשבת, באוספים של בתי המלוכה  בירדן ומונקו, באוספים פרטיים של אספני אמנות, של משפחת ברלוסקוני, סופיה לורן, סילבסטר סטלונה ורבים אחרים. מושבים שעיצבה מוצגים בחלונות ראווה של חנויות יוקרתיות ברחבי העולם, בחנויות של “הרמס”, ו”נימן מרכוס”. כורסאות שושנים אדומות שעיצבה הוצבו בכל חדרי האירוח של מלון MEURICE  היוקרתי בפריז ובכל חנויות “בלומרין” (מותג אופנה איטלקי של המעצבת אנה מולינארי) ברחבי העולם, מבייג’ין ועד הונולולו.

ct scul 1  ct pel  ca to

טולומאו נחשבת לאחת האמניות האיטלקיות המקוריות והמוערכות בעולם, אמנית רב תחומית העוסקת בציור, עבודות קולאז’, קרמיקה, פיסול בשיש, ברונזה, פרספקס ופיסול בבד. היא תכננה, לתחנת הרכבת התחתית במילנו, פסיפס ענקי של אבני מוזאיקה מרוונה, היכן שנחום גוטמן עיצב את הפסיפס לכל בו שלום. הרישומים לפסיפס נרכשו על ידי המוזיאון הלאומי של הונגריה ומוצגים במוזיאון שבעיר באלאטון. טולומאו ציירה את “עץ הצדק”, ציור קיר מונומנטאלי להיכל המשפט במילנו, וציור קיר, 80 מ’ר, לקתדרלה “סאן חואן באטיסטה” בפרגוואי. פסלי טוטם, שמתנשאים לגבהים לא רגילים, מוצבים במרחבים אורבאניים ובבניינים  ציבוריים. טולמאו כותבת ספרים ומסות, מפיקה קטלוגים אמנותיים, מעטרת בציורים ותחריטים ספרים להוצאות לאור יוקרתיות. עבודותיה הייחודיות מוצגות בביאנאלים לאמנות וארכיטקטורה; “ארט באזל” במיאמי, ביריד  FIAC בפריז, “ארט פיירה” בבולוניה ו”מיארט” במילנו. היא מרואיינת לעיתונות וטלוויזיה, למגזינים מקצועיים לאמנות, אדריכלות ועיצוב פנים; במגזין “ארטה” במילנו ו- AD במילנו, רוסיה, צרפת ואמריקה, במגזין לעיצוב “אל” ו”מרי קלייר”, שמשלבים את עבודותיה בכתבות מערכתיות מצולמות. בנוסף, היא מעצבת תכשיטים, מרצה באוניברסיטאות ולא חדלה לחקור, ללמוד, לאתגר ולהמציא את עצמה מחדש.

NEVER REST ON YOUR LAURELS –הינו מוטו שמנחה את התנהלותה של טולומאו, כותרת שהעניקה למונוגרפיה שכתבה בנושא הכיסאות שעיצבה בין השנים 2004 – 1995, ספר עב כרס, בו היא מסכמת 9 שנים של עיצוב מושבים, שמכיל 400 דפים כתובים ו-500 רפרודוקציות של עבודותיה ביניהן משולבים צילומים של צלמים ידועים, קטעים כתובים והקדשות של הוגי דעות, סופרים, ומבקרי אמנות. ואכן טולומאו “לעולם לא תנוח על זרי הדפנה” וגם איננה נחה תרתי משמע. כ-20 שנה היא יוצרת אובססיבית של מושבים אותם היא רוכשת בשווקים ובחנויות לעתיקות; “כיסאות ארוכים”- שזלונג, הדומים, ספסלים וספות לאוהבים, שחברים וסוחרים מילאנזים אוספים עבורה. טולומאו רוחצת, ממרקת ומקרצפת אותם, מוחקת את עברם ומזריקה להם חיים חדשים. היא מחפה אותם בבדים יוקרתיים ומלבישה אותם במחלצות מפוארות מעוצבות מבדי יוקרה, קטיפות משי, בדי ז’קארד וגם אריגים וסריגים ייחודיים אותם היא מוצאת במחסני בדים ובבית האופנה “מיסוני”, שפתח בפניה את אוצרות הבדים הנדירים של החברה. ים של תערוכות הציגה טולומאו בבירות התרבות ברחבי העולם. תערוכה שמעניין להזכיר היא  I BAROCCI שטולומאו הוזמנה להציג בגלריה לאמנות FONDAZION CERRATELLI באיטליה, בה הוצגו פסלי המושבים הברוקיים שלה לצדן של תלבושות תיאטרון עתיקות שהושאלו מארכיון הגלריה. את שנת 2015 פתחה טולומאו עם התערוכה  NEVER REST, אוסף ענק של יצירות שהוצג במוזיאון לאמנות התיאטרון והמוסיקה -SHEREMETOV PALACE בסנט פטרסבורג.

c15   c17   ct nof

קרלה טולומאו, דור חמישי למשפחת דרייפוס, סיפור שעבר, לזיכרונה במשפחתה וגורם לה תחושה של פיצול אישיות, לדבריה. “יתכן שהסיבה נובעת מהיותי קתולית מאמינה שגם מחוברת מאוד ליהדות”. הסיפור הזה אינו סימפטום יחיד במהות המורכבת של טולומאו ובכישוריה המפוצלים. טולומאו לא הייתה ברשימת ה”מבוקשים” שלי, איתם אני משתוקקת להיפגש, אך הפכה להרבה יותר מאשר מרואיינת, היא הפכה לסמל ולדוגמה לאישיות בעלת מהות וכישורים קוטביים ומנוגדים ששווה להכיר ולעקוב אחריהם. יתכן שבגלל שאני בוררת את הדמויות אותן אני מעוניינת לפגוש אני נוטה להשתמש בסופרלטיבים, לשבח ולהלל את אלו שאני מצליחה לפגוש ולדווח עליהם. אך טולומאו היא אכן אחת הנשים המופלאות והחידתיות שפגשתי, יצירתית ורוחנית, נחושה ורגישה, חושבת ומעמיקה  אך גם מתפרעת ופורצת מוסכמות, כפי שגם משתקף מעיצוביה הדרמטיים והרומנטיים. היא אכן “סלף מייד וומאן” שבנתה במו ידיה וכישוריה קריירה בינלאומית מפוארת. קל ליצור איתה דו שיח וגם נעים להיות בחברתה, אישה ידידותית ופתוחה, סקרנית ומתעניינת. גם באחר. אוהבת לשתף ולהשתתף יודעת לספר ולהקשיב, להעניק ולקבל דברים בסובלנות והבנה.

לא קל לעקוב אחר תולדותיה היצירתיים והענפים של טולמאו, במיוחד בשנים האחרונות כאשר לוח הזמנים שלה אינטנסיבי וצפוף יותר, אחר יומנה הדחוס באירועים יצירתיים; תערוכות, פרויקטים, מיצבים, ספרים וקטלוגים אמנותיים שמופקים לכל האירועים בהם היא מעורבת. לעיתים קשה להבין כיצד היא יוצרת חיבורים הזויים עם נושאים ודמויות שלא בהכרח זכו לתהילה כמו ההזדהות (בהסתייגות כמובן) שלה עם ג’יקומו קזנובה, סופר והרפתקן ונציאני בן המאה ה-18. דמות רבת פנים  ובן דורם של גתה, וולטר ומוצרט, גם הוא מבריק, מצליח ומפתה, “המאהב הגדול בעולם”, טורף חיים ונשים שהתברך בתכונות נאצלות אך התבזה בהתנהלות מבישה. טולמואו, שיצרה 22 תחריטים לספר CASANOVA MYSTERIES, גם כן משתוקקת לטרוף את החיים, אך שלא בדומה לקזנובה, אותה מעניינים התכנים החיוביים, היצירתיים והאינטלקטואלים שבחיים.

נעה ארבר, מעצבת רבת פעילות במפעלי אופנה בארץ ובחו’ל, עשרות שנים של הוראה על אופנה בינלאומית, ב”שנקר” ובמכללות אופנה. קיימה ראיונות רבים עם מעצבים מובילים, בארץ ובחו”ל, צילמה בתצוגות המעצבים בפירנצה, מילנו, פריז, ניו-יורק וגם בלונדון וטוקיו. צילומים שליוו את כתבותיה בעיתונות היומית בישראל, בחוברות תרבות ומגזינים מקצועיים.

Call Now Buttonלשאלות חייג