השמש יורדת, החשיכה עולה / דליה מנטבר

בחורף, חוץ מהגשם שמטפטף על העורף, גם הימים מתקצרים, החושך מקדים, ואנו חוזרים מהעבודה כשכבר חושך בחוץ. לאחר כשלוש שעות חושך, על אף שרק 20:00 בערב, הגוף כבר רוצה לישון ולהתכרבל בתוך הפוך. העייפות שאנו חשים היא מאוד הגיונית, ומהווה סימן חיובי לכך שאנו עדיין מחוברים לשעון הביולוגי שלנו, כמו התרנגולים והציפורים שמתחילים לקרקר ולצייץ מיד כשעולה השמש ונרדמים כשיורדת החשכה. החושך גורם לכל מערכות הגוף להיכנס למצב של ‘סטנד ביי’ או ‘סלו מושן’, כולל מערכת העיכול שמאטה את הקצב, וזו בדיוק הסיבה שרצוי לא לאכול הרבה בחשיכה, מה שאף גורם לנו לתחושת כבדות ועייפות, ולעיתים אף לתחושות דכדוך או דיכאון. עד כדי כך, שמחקרים מראים שבמדינות עם שעות אור מעטות (כמו ארצות סקנדינביה למשל), אחוזי ההתאבדויות (לא עלינו טפו טפו…) גבוהים משמעותית ביחס למדינות חמות ומוארות כמו במזרח התיכון (למרות שיש לנו צרות אחרות…).

 

אז מה עושים? כדי לא לרצות לישון בשעה כל כך מוקדמת, אנו צריכים להעיר את עצמנו מחדש. אחת האפשרויות היא, לצאת לבילוי בבית קפה או לסרט, או כל פעילות אחרת שמעירה ומשמחת אותנו, וכך אנו מאותתים לגוף שאנו עדיין צריכים אותו ב’פול פאוור’. אפשרות טובה עוד יותר היא להתחיל בפעילות גופנית בדיוק כשאנו מרגישים שהגוף מתחיל ‘ליפול’. למשל לצאת להליכה אינטנסיבית בפארק, לקפוץ על דלגית בבית או לעלות ולרדת במדרגות. אחד התרגילים המומלצים לעוררות הגוף הוא PLANK – שכיבת סמיכה על האמות עד לספירת חמישים (או עד כמה שאתם מסוגלים ולמחרת להגדיל את כמות הזמן), ותראו איך לפתע אתם מתעוררים כמו חדשים…

Call Now Buttonלשאלות חייג