יצירתה של מיכל רובנר באופרה טרובדור של ג’וזפה ורדי

“העבודה מול יצירת אופרה שונה מאוד ממה שעשיתי עד היום. יש באופרה פאר, ויש בה הרבה מלאות, ואלמנטים שונים: מוסיקה, דרמה, זמרים, תזמורת, רקדנים, תפאורה, ופרטים רבים. בעבודתי אני משתדלת להיות מתומצתת ומאופקת, ולכן מדובר עבורי באתגר מרתק.”

ביום שישי ה-12 לדצמבר, לרגל אירוע פתיחת עונת האופרה והמחול, מעלה בית האופרה החשוב סאן קרלו שבנאפולי את האופרה טרובדור של ג’וזפה ורדי, בניצוחו של ניקולה לואיסוטי, בבימויו של מיכאל זנאנייצקי ובשיתוף פעולה עם האמנית מיכל רובנר.

בית האופרה היוקרתי, בחר לשלב את יצירותיה של רובנר בתוך האופרה טרובדור שתוצג החודש. עבודותיה יוצגו בחמש מערכות מרכזיות, ואף יחתמו את האופרה בסיום דרמטי. הטרובדור (Il Trovatore) היא אופרה בחמש מערכות מאת המלחין ג’וזפה ורדי. הופעת הבכורה של טרובדור התקיימה ב- 1851 ומאז ועד היום מוצגת בבתי האופרה ברחבי העולם. יצירה זו של ורדי נחשבת חדשנית לתקופתה והיא אחת היצירות החשובות בכל הזמנים.

Teatro di San Carlo - IL TROVATORE di Giuseppe Verdi

כל אדם המבקר בנאפולי, לא יכול לוותר על ביקור בבניין האופרה המקומי והמדהים ביופיו. בניין האופרה סאן קרלו (Teatro San Carlo) אשר נבנה ב-1737 הוא בית האופרה העתיק ביותר באירופה, המשמש כיום כביתה של להקת הבלט הוותיקה ביותר באיטליה ומפורסם בשל האקוסטיקה המושלמת שלו. בזמן הקמתו היה המבנה לבית האופרה הגדול בעולם המכיל 3,300 מקומות ישיבה.

מתוך ראיון עם הבמאי מיכאל זנאנייצקי: “המפגש שלי עם מיכל היה חוויה מרתקת, היא אמנית מאוד מאופקת, וזה מתחיל מהסטודיו שלה הממוקם בדרך לירושלים. עבדתי על הפקה מאוד חשובה במדבר של מצדה ופגשתי את מיכל רובנר בסביבת העבודה הפרטית שלה שבנויה לפי קריטריונים של רוגע מוחלט ויחסים עם הטבע. המקום מספק השראה תודות לנוף שפונה לשדה עם חמור, ומשדר שלווה מוחלטת שבו כל מה שאתה רואה חי לגמרי, נפלא ואניגמאטי, כמעט בניגוד מוחלט לאטמוספרה החזקה והקשוחה של האופרה טרובדור.

Teatro di San Carlo - IL TROVATORE di Giuseppe Verdi

אני זוכר שדיברתי איתה במשך חודשים, וניסיתי לשכנע אותה שורדי לא מספר את כל הסיפור, אלא מעניק אינדיקציות, אפילו אם הם חזקות, ומשאיר אותנו עם מרווח שמאפשר להעניק משהו לסיפור ולתמוך בו עם הצעות אחרות דרך דימויים. התרשמתי מהביטוי החזק של עבודותיה והסתכלתי במיצגים שלה בלובר, בניו יורק וגרמניה. הייתי צריך לקחת זמן לעכל אותם כי הם כל כך חזקים, בכוח של השפה הויזואלית שלה, גם בהיותה אנטי פוליטית ואנטי אידיאולוגית. כמו כן, היכולת להעניק מטאפורה לכל רובד של הקיום האנושי, כולל פחדים ורגשות. עבודותיה קשות לפענוח ובה במידה קל להתרגש מהן”. 

מיכל רובנר: “כשביקרתי בבית האופרה סאן קרלו, ראיתי את היופי, חשתי את האנרגיה האדירה של המקום, שמעתי את קולות השירה ואת המוסיקה, ראיתי את ציורי הפרסקו שנמצאים כאן זמן רב כל כך; ואז ראיתי את כיסאות הקטיפה האדומים וחשתי שרגלי רועדות, כמו ברגע שאתה מתאהב, ויודע שזה הזמן הלא נכון, אבל זה חזק ממך. זה כבוד גדול בשבילי ליצור משהו עבור המקום הזה. לחשוב על ציר הזמן הארוך שנפרש מ- 1737 ועד היום, ורדי שהיה כאן ויצר, סטרבינסקי, מריה קלאס, ארתור רובינשטיין, נורייב, פינה באוש, כל האנשים שאני מעריצה והרשימה עוד ארוכה…”

Teatro di San Carlo - IL TROVATORE di Giuseppe Verdi

“המחשבה שהמקום הזה נולד במאה ה-18, ומאז העולם עבר כל כך הרבה שינויים תרבותיים, חברתיים, טכנולוגים, התפתחויות מדעיות, אמצעי תקשורת חדשים, תפישות חיים אחרות, דורות באו והלכו, אנשים חיו ומתו… היו אפילו מלחמות עולם ראשונה ושניה וקונפליקטים אחרים… אבל במקום הזה התקיימה המשכיות של יצירה שלא פסקה לרגע. זה כמעט סנטימנטלי לומר זאת, אבל אינני יכולה להפסיק לחשוב על זה. אנו חשים שהחיים כל כך ארעיים, אבל משהו כמו המקום הזה, כמו ורדי והמוסיקה שלו, הם באמת מעל לזמן. היצירה הזו שלו שהוא הציג לעולם בשנת 1851 נשארה, למרות כל טלטלות הזמן מרתקת, מפעימה, מעוררת השראה ורלבנטית. זו אפשרות מופלאה, מנקודת הזמן הזו לתקשר עם קול, עם אופרה שיצאה לעולם ב-1851, לגשת אליה בכלים חדשים ולנסות להתחבר לכוחות שפועלים בה”.

רובנר 1ק

“העבודה מול יצירת אופרה שונה מאוד ממה שעשיתי עד היום. יש באופרה פאר, ויש בה הרבה מלאות, ואלמנטים שונים: מוסיקה, דרמה, זמרים, תזמורת, רקדנים, תפאורה, ופרטים רבים. בעבודתי אני משתדלת להיות מתומצתת ומאופקת, ולכן מדובר עבורי באתגר מרתק”.

בימים אלה שוהה רובנר בנאפולי לעבודה משותפת עם הפקת האופרה.

המנצח ניקולה לואיסוטי משמש כמנהל המוסיקלי של התיאטרון ההיסטורי סאן קרלו. ניקולה מבוקש מאוד ברחבי התזמורות הטובות בעולם (לונדון, ברלין, פילדלפיה, קליבלנד והפילהרמונית של פריז) כמנצח וכמנהיג אופראי. הבמאי מיכאל זנאנייצקי, היה הבמאי הצעיר ביותר שאי פעם ביים בלה סקאלה וכן המנהל האמנותי הצעיר ביותר. הוא ביים מספר רב של הפקות גרנדיוזיות באוויר הפתוח כולל אותלו (ורדי), שיקוי האהבה (דוניצטי), טורנדוט) פוצ’יני),  ונשף מסכות (ורדי), ובאופרה הישראלית ביים את לה טראוויאטה (ורדי) במצדה.

 

Call Now Buttonלשאלות חייג