מי שנלחם – עלול להיפגע / עו”ד חיים פרנק

הידבקות בקורונה של אנשי סגל רפואי ועובדים אחרים החשופים למחלה במקום עבודתם, מוכרת על ידי הביטוח הלאומי כ’תאונת עבודה’. עו”ד חיים פרנק, מומחה בתחום נזקי גוף, מסביר כיצד להגיש תביעה בגין עילה זו, מה חשוב לדעת בדרך להכנת התביעה ומה זכאי לקבל נפגע תאונת עבודה

האנשים העומדים בחזית המלחמה בקורונה, הם גם אלו שנפגעים ממנה. כזה הוא מצבם של אנשי הסגל הרפואי בבתי החולים, הנמצאים במגע ישיר עם חולים מאומתים (גם אם הם ממוגנים), או שוטרים האחראים על הצבת מחסומים בריכוזים של התפרצות המחלה בממדים נרחבים.

על פי סעיף 79 בחוק הביטוח לאומי, “תאונת עבודה” היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. כלומר, כל מי שתוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, כמו האחיות והרופאים, נדבק ומפתח מחלה – יוכר כנפגע ‘תאונת עבודה’, על אחת כמה וכמה כשמדובר במגיפה קטלנית, שקל להוכיח כי הנפגע אכן נדבק בה במקום עבודתו.

עו”ד חיים פרנק, מומחה בתחום נזקי גוף, מסביר: “על פי הפסיקה, אם יש ספק – יש להקל. לכן, לדעתי, כשמדובר באנשי סגל רפואי הנדבקים בקורונה, ההכרה בהם כנפגעי תאונת עבודה היא ודאית, והביטוח הלאומי יפצה אנשים אלה”.

לדברי עו”ד פרנק, הביטוח הלאומי ישלם לכל עובד שנדבק בקורונה במקום עבודתו ומנוע מלעבוד, עד 91 יום ‘דמי פגיעה’ – ימי מחלה רצופים מיום גילוי המחלה. ימים אלה אינם חלק מ’בנק ימי המחלה’ של העובד אצל המעסיק, וביטוח לאומי הוא הגוף המשלם עבורם.

נוסף לכך, גם אם האדם הבריא מהקורונה, ניתן להוכיח נזק בלתי הפיך בפן הנפשי. עו”ד פרנק: “אני בטוח שאדם שחלה בקורונה והיו לו תסמינים קשים, גם אם הבריא פיזית – עלול לחוות פוסט טראומה, להפוך חרדתי, לפחד לצאת החוצה… זוהי תגובה נפשית מוכרת בכל אירוע טראומטי. בעיקר כשההתמודדות במקרה של הקורונה היא עם מחלה לא ידועה שפשטה לפתע בכל העולם, שאין לה עדיין חיסון ותוצאותיה והשלכותיה אינם ברורים לאיש. פגיעה נפשית כזו עשויה לזכות, על פי חוק, בקצבת נכות זמנית לתקופה של עד שנה מיום התפרצות המחלה ואפילו נכות קבועה. היה והנפגע קיבל אחוזי נכות זמניים, יש אפשרות נוספת (על פי תקנה 18ב’ לחוק הביטוח הלאומי) להכיר בו כ’נכה נזקק’, אדם שאינו כשיר לחזור לעבודה. במקרה כזה, יקבל הנפגע 100% נכות, שמשמעותם 75% משכר הברוטו שלו. כלומר, הוא לא ייפגע כלל בשכרו”.

פרט לאנשי הסגל הרפואי, יש גם קבוצה רחבה של עובדים העשויים להיות מוכרים כנפגעי עבודה, אם נדבקו בקורונה, כמו למשל נהגים בתחבורה הציבורית, קופאים ועובדי מרכולים, רוקחים בבתי המרקחת, או כתבי טלוויזיה המדווחים ממוקדי ההתפרצות. עם זאת, עו”ד פרנק מסביר כי במקרה שלהם, יהיה יותר קשה להוכיח כי ההידבקות אכן אירעה באופן ודאי במקום העבודה.

עו”ד פרנק: “היום, אנשים עסוקים במלחמה, בהישרדות, אף אחד לא מתעסק בתביעות. למזלנו, ניתן להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה עד שנה מיום גילוי המחלה. אני בטוח שאלפי אנשי הצוות הרפואי אשר נדבקו, יגישו בבוא היום תביעות, ובהחלט מגיע להם לזכות בהכרה בפגיעה ובפיצוי הניתן בעקבותיה”.

וטיפ חשוב לסיום; רישומי משרד הבריאות מעדכנים היכן נמצא כל חולה מאומת. חשוב לשמור רישומים אלה, כך שאם, לדוגמה, שהה חולה קורונה בסופרמרקט בדיוק במועד בו נדבקה במחלה אחת הקופאיות, היא תוכל להוכיח מעבר לכל ספק כי ההידבקות אכן אירעה במקום עבודתה ותהיה מוכרת כנפגעת תאונת עבודה.

לאתר >> 

Call Now Buttonלשאלות חייג