שווים ושווים יותר/ נעה ארבר

בכל מקום ובכל זמן, בכל תחום ובכל חברה ישנם דברים ואנשים שווים ושווים יותר. הפעם הביטוי אינו מתייחס לחפצים או אנשים, לעשירים או עניים, לאפליות ועוולות, גם לא לאשכנזים או מזרחיים. לא לערכים תרבותיים, חברתיים או כלכליים, למגדרים, מעמדות, עדות, דתות ומשטרים. הפעם מדובר באלגוריה, משל שאמור להבהיר ולשקף את שוויים היצירתי והתיפקודי של אופנה ובגדים. ואכן אין להתעלם מאופנה, היא חלק מהחיים היומיומיים ומהשיח ההשוואתי הנצחי על שווים ושווים יותר. דיון שמעמיד סגנון אחד מול האחר, מעורר שאלות ונותן תשובות שמעידות על מהותו העמוקה של הביטוי ועל כך שעולם האופנה ליברלי וחופשי לחשוב וליצור כך, אך גם אחרת. עולם קשוב לשינויים, לאירועים ומאורעות שמתנהל בנתיבי זמן ובמסלוללי יצירה שונים, הזויים או אמיתיים, סוערים או שלווים. עולם שמכתיב אורחות וסגנון חיים שמשיקים לכל מה שקורה כאן ועכשיו ובכל מקום, לנו ולכם, לשווים ולשווים יותר.
בהמשך לכתבת האופנה של חודש אוקטובר שעסקה, בעיקרה, במהות הראוותנות והעיצוב הטעון, שלא אחת עובר על גדותיו, וגם דנה בתכנים שעוסקים ביצירתיות ייצרית שמאפיינת את סגנונם של המעצבים, חשוב ונכון לדון במגמה המנוגדת שמשקפת את האסתטיקה של העיצוב הקלאסי והצנוע. קשה לשפוט שתי מגמות מנוגדות וגם מיותר לחלוטין להשוות ביניהן, להתרשם או להתעלם מהחוויות שהן מעניקות; מההמולה החזותית של מגמה אחת או מהשלווה והביטחון שמעניקה המגמה המנוגדת. בכל המגמות ובכל היצירות בין כל ההוגים היוצרים ויצירותיהם ישנם כאלה שהם שווים, שווים פחות ושווים יותר, ואמנם מעטים הם המעצבים שמסתפקים במועט ומאמינים בערכם היצירתי ובשוויים התיפקודי של פריטי לבוש מעוצבים מתוך תשוקה ואמונה שלמה באסתטיקה מינימליסטית, מאופקת ומנוטרלת מאמצעי רושם שעשויים להטעות.
מפגש עם שני מעצבים, מינימליסטים בהגדרה, חושף את האנרגיות הרגשיות והיצירתיות המושקעות בעיצוביהם. עיצובים שלכאורה נחשבים פשוטים ולא מושקעים ולמעשה ראויים להיכלל בחוג השווים אם לא השווים יותר.

SKETCH – לעוף אך לא גבוה מדי

צילומים: תום מרשק
יוסי קצב הינו אחד הדוגלים בסגנון המאופק, מעצב שעבודותיו מזוהות עם אמות מידה מינימליסטיות שמגדירות אותו כמי שמאמין בזכות קיומו של עיצוב נקי ופשוט (במובן הטוב של המונח) ובאסתטיקה סטרילית. אך קצב לא מאמין שדגם אחד הינו שגריר של סיגנון, הוא מאמין במלתחה כולה, בארון בגדים שחיי המדף שלו ארוכים ומלאים, שגם אם הוא סולידי ובטוח לא נמנע ממנו שיהיה מעניין, יצירתי ונחשק. מספר שנים התנסה קצב וגם הוכיח את כישוריו ועמדותיו במפעלי אופנה בארץ ובחו’ל ולאחר ששב ארצה בחר בנתיב עצמאי בו יוכל להגשים חלומות ולהקים מותג אישי. חופשי מאילוצים ותכתיבים הקים קצב את SKETCH, מותג של אופנת גברים שהינו אכסנייה יצירתית להבנות ולתאוריות היצירתיות בהן הוא מאמין. לפני שלש עונות חשק קצב לעוף עם דמיונו ולהשלים את המעגל היצירתי בהשקת אוסף של בגדי נשים, שאמנם מזוהה עם אוסף הגברים ומצטיין, גם הוא, ברישומיו המדוייקים והנקיים, אך מעט “נועז” יותר. קצב, צנוע וביישן, אינו מחזר אחר מוטיבים או כוכבים זוהרים, מכל סוג שהוא, לא יצירתיים ולא אנושיים, הוא לא מנסה להמם בעיצובים דרמטיים וברעיונות מתמיהים, אלא מתמיד לסגוד למינימליזם ולדרכו היצירתית המיוחדת. הוא מעצב בגדים שווים, יפים ומחמיאים, פריטי לבוש שלא מואסים בהם ותמיד ניתן לשלב אותם עם פריטים חדשים וישנים. מנקודת ראות של זמן וחיוניות הם גם שווים יותר.

_z0a1035       _z0a0562

מקורות ההשראה שמזינים את דמיונו של קצב שאולים מתחומי אמנות שונים, גם את הקולקצייה לחורף עיצב בהשראת אמנות החלל של הצייר/פסל גרמני – ANDREAS NOTTEBOHM שמשתייך לארגון הבינלאומי לאמנות אסטרונומית – אסטרונומית IAAA-  ASTRONOMIC ART ASSOSIATION INTERNATIONAL, אמן שנחשב ל”מלך האמנות במתכת”, שמינף את רף עיצובי המתכת לרמות שאמנים אחרים לא הגיעו אליהן. NOTTEBOHM, אמן ייחודי שעבודותיו מתקשרות לאמנות המודרנית, מפסל ומצייר יצירות מתכתיות תלת ממדיות שיוצרות אשלייה אופטית של אור, עומק ותנועה. יתכן שמי שמכיר את עבודותיו של האמן יבחין בחוט המקשר בין מקור ההשראה לעיצובים של קצב, ובמיוחד פריטי הלבוש מבדי ז’קארד במרקם מתכתי עתידני, מחוספס ובוהק. אלא שזה לא רלוונטי ולא מתבקש, עצם העובדה שקצב בחר להציג את האוסף בחלל גלרייה לאמנות, גם אם הבגדים אינם מיועדים לחלל האטמוספירה, משקפת את נטיותיו לעיצוב מודרניסטי שהשתלב באופן מופלא עם יצירות האמנות המודרניות המוצגות בגלרייה.

_z0a2236       _z0a1865
התדמית המנימליסטית שמשתקפת מעיצוביו של קצב אינה מעידה על שמרנות או חוסר מעוף, נטיותיו היצירתיות משקפות עכשוויות משתנה ומתפתחת, גם מניפת הצבעים שהתרחבה כוללת כיום, בנוסף לשחור ולבן שהם צבעי היסוד של האוספים של קצב, גם צבעים “נועזים” יותר כמו, סגול מעושן, טבק, ורוד סלמון, בריק, זית כהה, אפורים רכים וקשת רחבה של כחולים שמתמזגים, בחן רב ובשיק בהדרכת טעמו האנין של קצב.
קצב מקפיד לעצב את דגמיו בגזרות גיאומטריות רחבות ובטוחות שמאפשרות לבגדים לגלוש בנינוחות על צללית הגוף, אלא שבמקביל לחזות הפשוטה והטהורה של הדגמים הוא מעניק לפריטי הלבוש טיפולים משפרים שווים, מוצנעים ומוערכים אל ידי מבינים בדקויות, כמו כיסים נסתרים, צווארונים מעניינים, שסע או קפל מוצנע שמגמישים את תנועות הגוף ואפילו סיומת משוכללת של חולצות טי משודרגות.

_z0a1799      _z0a1412
קצב אמנם אומר שבתהליך עיצוב בגדי הנשים הוא מרשה לעצמו לעוף עם דמיונו אבל במציאות גם הנחשקים שבדגמים נוכחותם החזקה מצויה בצניעות בה הם עוצבו ובאלגנטיות בה הם מתאחדים. עיצובים שווים ולא רק בגלל נטיותיו הקלאסיות והעיצוב הבטוח אלא בגלל איכות הבדים, ברובם טבעיים; בדי כותנה, פשתן, צמר ומשי טהורים, הגזרות המדוייקות והביצועים המוקפדים ובמיוחד שיקול הדעת, ההבנה וההקפדה על מבנה הקולקצייה, מתוכה ניתן לבנות מלתחות אישיות אידיאליות. כל הבדים האיכותיים, הסריגים והאריגים נרכשים באיטליה, והדגמים הבלעדיים, שמיוצרים בכמויות קטנות, תפורים בהקפדה במתפרות מתקדמות בפורטוגל. בהתחשבות ובהתאמה למזג האוויר ההפכפך ועונות השנה הפולשות אחת לאחרת מבין קצב שעליו לכלול באוספים פריטי לבוש קלאסיים שאינם בהכרח מזוהים עם עונה מוגדרת, פריטים שווים שטובים לעכשיו ולאחר כך, לעונה הרלוונטית ולעונות הבאות. מה שמסביר את השרדותם ומצדיק את היותם שווים יותר.

טל בק חושבת עליך

צילומים: אמיר צוק
על טל בק שמעתי לא אחת אך יהיה הוגן לומר שלא הכרתי את עיצוביה. ואכן היא הפתיעה, הופתעתי מהכל, מהבית בו היא מתגוררת ושאותו גם תכננה ועיצבה, מאווירת האירוח האינטימית, מהתהליך שהביא אותה לעצב אופנה ומסגנון העיצובים שאיננו מקביל לתכתיבים, לזרם ולזוהר הטרנדים הנפוצים. העונה בחרה בק להציג את האוסף שעצבה במפגשים אינטימיים שמאפשרים להכיל את רעיונותיה מקרוב, להאזין לתולדותיה ולאג’נדה היצירתית שלה. ניחוחות של פרחים ותבלינים עוטפים בחמימות מזמינה את ביתה של טל בק, בית קטן בפרבר צפוני של תל-אביב, טובל בצמחייה ירוקה ופריחות צבעוניות. כל חלון וכל דלת הינם מסגרת לפינות החמד המטופחות שבגינת החצר.

tsuk1361      tsuk0933

נופי החצר פולשים לבית והבית חלק אינטגראלי מהגינה. היה מעניין לצפות בעיצוב המיוחד של הבית, לבחון את אוסף הבגדים שעיצבה לחורף, את פריטי הלבוש השווים שסגנונם והצגתם האינטימית והנגישה הסבה אותם לשווים יותר. אפשר היה לבדוק את הדגמים ולראות, מקרוב, את המרקמים וההדפסים, לבחון את הגזרות, את התפירה והתיפורים, הגימורים והגימיקים החשופים והמוצנעים, וגם את הפרטים הקטנים שמעידים על איכותם של הבגדים. לאחר שנים בהן עסקיה של בק התפתחו והתרחבו, התעשתה בק והחליטה שאיננה מוכנה להאבק עם גולייתים, ענקי רשתות האופנה הנפוצה. בתהליך של הצטמצמות ולמען קיומיות אינטימית וידידותית, סגרה בק חנויות ונשארה עם שלשה מבצרים; ברח’ דיזינגוף, ברמת-השרון ובזיכרון, בהם היא יכולה לשמור על קשר ישיר ואינטימי עם לקוחותיה הנאמנים. ואכן מה יכול להיות יותר אינטימי מלהלביש בגד לאישה זרה.

tsuk1583      %d7%98%d7%9c-%d7%91%d7%a7-10
בק לא נפלה ולא גדלה רחוק מהעץ, היו לה גם מספיק גרויים ומשאבים אישיים להיות יצירתית. אמה הייתה תופרת וטל עצמה גדלה והתחנכה עטופה בבדים וביצירה מתמדת, מציאות שאפשרה לה לגבש את טעמה ולטפח חוש לסגנון ואסתטיקה. מהר מאוד היא למדה להבחין בין צורות וצבעים, להביע דעה ולהעסיק את עצמה במלאכות יצירתיות שפתחו בפניה את הדרך לאמנות העיצוב והאדריכלות. למעשה היא לא למדה אופנה, היא למדה אדריכלות ועסקה בעיצוב בתים ובעיצוב פנים ובשלב מסויים היצר לעסוק באופנה גבר על הרצון לעסוק באדריכלות. לאחר שהבינה שהעיסוק בעיצוב בגדים כרוך בהבנת מבנה הגוף והבגד ובהכנת גזרות והתאמתן, היא החליטה ללמוד תדמיתנות. את האדריכלות לא נטשה ומדי פעם שילבה בין התחומים; עיצבה והלבישה נשים וגם עיצבה והלבישה בתים, ביניהם את הבית המקסים שתכננה ובו הציגה, לאחרונה, את קולקציית החורף. “מרגש אותי הדמיון בין שני התחומים, לכן קשה לי להפריד ביניהם, אני אוהבת את שניהם אך העדפתי להתמקד בעיצוב אופנה”. לאחר שהשכילה לפצח את הטכניקות של מבנה הבגד והרגישה בטוחה לצאת לדרך, פתחה חנות, ועוד אחת, ועוד אחת עד שהאינוונטר מנה 10 חנויות. אלא שמרחב היצירה היה גדול מדי ובק, לדבריה, איבדה את האינטימיות.

%d7%98%d7%9c-%d7%91%d7%a7-9      %d7%98%d7%9c-%d7%91%d7%a7-1

בק איננה מתכוונת לאינטימיות שבין גבר לאישה, אלא לאינטימיות עם עצמה ועם הלקוחות. בק הבינה שההתנהלות שלה חייבת להשתנות, גם העומס והתחרות עם רשתות גדולות הפרו את שלוות היצירה ומנעו ממנה להיות מעורבת, מקצועית ואישית, כפי ששאפה לעבוד מול, עם, ובעד הלקוחות על מנת לספק את צרכיהן בדרך הכי אמינה ומקצועית. בק לא חוששת מאתגרים בלתי צפויים, או לעסוק בעיצובים חריגים, היא אמנם לא מתמחה בעיצוב שמלות כלה אך במקרים יוצאי דופן היא מתפנה לסייע ולעצב, בדרכה וסגנונה המיוחדים, שמלות לכלות שאינן אוהבות ללבוש “בונבוניירות” מצועצעות. בק ששה להרפתקאות יצירתיות ורואה כזכות גדולה את ההזדמנות שניתנה לה לעסוק בהנדסת אנוש ולעצב בגדים לנשים בעלות צרכים מיוחדים, תוך שהיא מזכירה את שמלת הכלה שעיצבה לנכה על כיסא גלגלים, שהתעקשה לעמוד מתחת לחופה כשעזרי התמיכה לגופה מוסתרים מתחת לקפלי השמלה. כיום בק כבר איננה שואפת לפתוח חנות נוספת, היא מעדיפה להתמודד עם רעיונות עיצוב חדשים ולשפר את הקיים. כיוצרת מינימליסטית סגנונה של בק פשוט ונקי. הבגדים שהיא מעצבת הינם במה בתולה שכל אחת יכולה להעניק לה צביון אישי. גזרות הבגדים שבק מעצבת נשיות, רפויות ונוחות ומתאימות לכל מבנה גוף וסגנון לבוש. מיוחדת ושונה מהשגרה היא קשת הצבעים הרגועה והנעימה, המאופיינת בתת גוונים שמתרחקים ממניפת הצבעים הסטנדרטיים.

באוסף שעיצבה לחורף ישנו מגוון רחב של שמלות מעניינות, טוניקות וחולצות מאריגים ובדים סרוגים. יפים במיוחד הם מעיל המדבר בגזרה גיאומטרית ובצבע קאמל, שמלת קומות רומנטית שכל קומה בהדפס שונה, מכנסיים מבדי ז’קארד, שמלות מבדי משי בהדפסים עדינים ושמלות ערב ארוכות וגולשות בהדפס ציפרים שכל אחת מהן שונה מהשנייה. בק היא מעצבת טוטאלית, לא רק הבגדים “נגועים” במינימליזם, גם ביתה מעוצב בקווים נקיים ובקשת צבעים מצומצמת, למעט מספר הבזקים דקורטיביים שאינם מפרים את שלוות העיצוב. מעניינים במיוחד הריצופים המצויירים והישנים האביזרים והמזכרות ממסעותיה בעולם, תקרה ומחיצות משובצות במשרביות – אלמנטים אדריכליים, במראה תחרה, שאולים מאדריכלות איסלמית. אלמנטים לבנייה פונקציונאלית ודקורטיבית שיוצרים הבדלה בין פנים לחוץ ומאפשרים כניסת אויר ואור אך לא פוגעים בפרטיות. בק בחרה להציג את הקולקצייה במפגש אינטימי כמארחת בביתה, כמה מחמיא, משכיל ומרתק. מחכים, בסבלנות, לקולקצייה הבאה.

Call Now Buttonלשאלות חייג