ג’קי ונונו היא פסלת בעלת שפה אומנותית מגוונת, דינמית ועשירה, עם נטייה להתמקדות במופשט, דרך שימוש במגוון רחב ומשתנה של חומרים. היא מושפעת מגירויים סביבתיים ומהתנסויות יומיומיות כחומרים לתהליך יצירה מתפתח ודינמי, תוך דיאלוג עקבי ומעמיק עם קהליה. מאחוריה ניסיון אומנותי רחב היוצר שפה אומנותית עשירה השואבת את השראתה ממקורות רבים ומגוונים.
תהליך היצירה של ג’קי ונונו החל לפני עשרים שנה, אך למעשה היא יוצרת כל חייה מאז ילדותה בירושלים: “גדלתי בין שדות שכונת בקעה בירושלים, כיף גדול, ילדות נהדרת, המון בחוץ. טיילתי והסתובבתי וחיפשתי. אימא הייתה קוראת לי בבולגרית “זבלנית”, כי כל הזמן אספתי דברים, טוב שהייתה לנו חצר…. אחותי רצתה איזה שרשרת למסיבה אז מיד פירקתי ספירלות ועשיתי מהם משהו קראמי – שרשרת מדהימה שהייתה מוכנה כבר באותו ערב. כל הזמן היצירה בוערת בי. כבר מהילדות תמיד יצרתי, תמיד התחברתי לדברים, תמיד בניתי, תמיד עשיתי. העיניים תמיד היו כמו רדאר מסתובבות לחפש חומרים ודברים ולעשות איתם משהו. זה כל הזמן היה בתוכי. בצלאל שנס היה שכן שלנו והוא ואשתו היו זורקים חומרים, והייתי נוברת כדי לעשות איתם משהו. תמיד יצרתי במסגרת האפשרויות המוגבלות. גידול הילדים עצר את התהליך, אבל באיזשהו שלב כשהיו יותר גדולים התפניתי לאהבת חיי – האומנות, שהיא האהבה הגדולה ליצירה”.
פסל של ג’קי ונונו ג’קי ונונו יוצרת בסטודיו בת”א ומשתתפת בקורסים ובהרצאות המעשירים את נקודת מבטה. את הכשרתה האומנותית עברה בסביון אצל אמן האבן מרק מלר ואצל אמן הברזל גוגו רוזן, אשר ממשיכים עד היום ללוותה בתהליך היצירה. ג’קי נמנעת מהתקבעות בסגנון או בקו אומנותי מסוים, אלא מושפעת מגירויים סביבתיים ומהתנסויות יומיומיות כחומרים לתהליך יצירה מתפתח ודינמי.
“אני עוסקת בעיקר בברזל אבל יכולה לראות סתם גרוטאה שתוביל אותי לאיזשהו מקום”, אומרת ג’קי. “אני יכולה לתכנן פסל ואז להחליט – ברזל , חוטי ברזל, פח מסוים, שילוב של אבן וברזל, עץ, פורניר – כל החומרים פתוחים לפני. אני אוהבת את השילובים ולא מתקבעת בסגנון מסוים או חומר מסוים – אוהבת להתנסות בהכול. אם אני רואה משהו שמגרה אותי ולא משנה מה החומר אני אלך על זה ולא אגיד ‘זה לא הסגנון שלי, אני לא רוצה שאנשים יגידו ג’קי ונונו היא ככה וככה…’. אני רוצה להפתיע, לא מהמקום שאני רוצה אלא זה פשוט יוצא ממני. לפעמים אני רואה אבנים ברחוב שפתאום קופצות לי לעיניים ואותו דבר עם הברזלים והפחים. זה יכול להיות פח שאני קונה כי יש לי איזה רעיון, וזה יכול להיות סתם משהו שאני מוצאת שמגרה לי את הדמיון לעשות ממנו את המשהו הזה שמדבר אליי. תמיד אמרתי שהאבנים כאילו מדברות אליי, וגם הדברים האלה שאני רואה כאילו מדברים אליי ואומרים לי ‘אני רוצה להיות פנים, אני רוצה להיות איש כפוף…’. ואז אני מפתחת את זה ומתחילה לעבוד על זה”.
פסל של ג’קי ונונו את השראתה האומנותית שואבת ג’קי ונונו ממקורות שונים ומגוונים, מפיקאסו, הנרי מור וברנקוזי ועד למקורות השראה מתחום האומנות הדיגיטלית. גם קהל המבקרים מהווה עבורה מקור להסתכלות חדשה ולנקודת מבט שונה על יצירתה המופשטת: “לפעמים אנשים רואים דברים שלא ראיתי, ‘הנה שלושה חסידים’ ‘הנה ילדה עם צמות’, וזה נורא יפה בעיני שכל אחד רואה ביצירה משהו קצת אחר ואת המשהו הייחודי שלו. זה עושה לי טוב ופותח את האומנות שלי למקומות חדשים”.
פסליה של ג’קי ונונו מוצגים בין השאר בגן הפסלים ע”ש יונה וולך, והוצגו בתערוכת אבן בסביון, בשלוש תערוכות שנושאם ‘נשים’ בשהם ובתערוכה בבנק דיסקונט. חלק מיצירותיה יוצגו בקרוב בכיכר מרכזית בחולון ויוענקו כשי ביום האישה הבינלאומי.
