מדי שנה, עורך מוזיאון הכט תחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות. השנה, הוקדשה התחרות לעבודות בהשראת אוספי האמנות והארכיאולוגיה של המוזיאון. בגלל הקורונה, בוטל טקס חלוקת המלגות החגיגי לזוכים, והפרסים הכספיים נשלחו ליוצרים ישירות לבתיהם.
“יש משהו בממצא ארכיאולוגי שמאשש את זהותנו העכשווית על ידי חפירה בזהותנו ההיסטורית. פריט מן העבר שמאמת את קיומנו היום”, אומרת לאה אוצ’יטל, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות באוני’ חיפה, אשר זכתה במקום השלישי בתחרות השנתית ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות, הנערכת על ידי מוזיאון הכט. עבודותיה של אוצ’יטל נעשו בהשראת הממצאים הארכיאולוגיים במוזיאון הכט, תוך התייחסות בעיקר לנושא ה’סמל’ גלגולו בתוך זהותנו כקולקטיב וכפרטים.
לאה אוצ’יטל, ללא כותרת, 2019
כמדי שנה, מקיים מוזיאון הכט תחרות ליוצרים צעירים בתחומי הציור, הצילום, הפיסול, וידאו ארט ומיצב. מסורת התחרות החלה בשנת 1992 ביוזמתו הברוכה של ד”ר ראובן הכט ז”ל, ששאף לעודד כישרונות צעירים בראשית דרכם האמנותית. במהלך השנים הלכה ותפסה התחרות מקום נכבד בין התחרויות המתקיימות בארץ בתחום זה, ומבין הזוכים בתחרות במשך השנים, ישנם לא מעט אמנים ידועים, המציגים בתערוכות בארץ ובחו”ל. תהליך השיפוט לבחירת הזוכים בתחרות התבצע ע”י חבר שופטים מכובד, עמו נמנים: ד”ר סורין הלר, גב’ בתיה דונר, פרופ’ אסתר לוינגר וגב’ בתיה איזנווסר-ז’נקור. בדרך כלל, הפרסים בשם קרן הכט מוענקים בטקס חגיגי במוזיאון ובמעמד זה נפתחת תערוכה של עבודות הזוכים באגף האמנות. השנה, בגלל הקורונה, בוטל הטקס והתערוכה נדחתה למועד מאוחר יותר, אך מתוך מחשבה לעודד את היצירה האמנותית ולאור המצב הכלכלי הקשה הפוקד את המשק בימים אלה, החליט מוזיאון הכט שלא לעכב את הענקת הפרסים ולהעבירם לזוכים באופן מיידי.
במקום הראשון בתחרות זכה יונתן רון, סטודנט בתכנית MFA לתואר שני באמנויות בבצלאל (פרס בסך 10,000 ₪), במקום השני זכה אשחר חנוך קלינגבייל, סטודנט לתואר שני באמנויות בבצלאל (פרס בסך 6,000 ₪) ואת המקום השלישי חלקו ביניהם ועומר שך, סטודנט לתואר ראשון באמנות רב-תחומית בשנקר ולאה אוצ’יטל, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטת חיפה (כל אחד קיבל פרס בסך 2,000 ₪).
יונתן רון שימש במשך כעשר שנים כמדריך לחינוך במוזיאון ישראל והוא מספר: “הייתי חלק מהמערך המוזיאלי המופקד על הקמת תערוכות, על פירוקן ועל החזרת מוצגים למחסנים… כל אלה היו עבורי עולם ויזואלי מרהיב אשר אפשר לי להתבונן באמנות משתי נקודות מבט שונות בתכלית. תפקידיו והיבטיו התצוגתיים של המוזיאון, המתקיימים בחלקם בעולם הסמוי מן העין, בשילוב עם הימצאותן של יצירות אמנות וממצאים ארכיאולוגיים מחוץ למרחב התצוגה ה’טבעי’ שלהם – כל אלו עומדים במרכז עשייתי האמנותית בשנים האחרונות”.
יונתן רון, פירוש לרובנס ||, 2015
אשחר חנוך קלינגבייל: “למרות שאנו חיים בעידן עתיר בפיתוחים טכנולוגיים, המאפשרים לזייף ולפברק את המציאות באמצעים יזואליים, ישנם תחומי דעת בהם התיווך המצולם עדיין נתפס על ידינו כאמת לאמיתה; חקר החלל הוא תחום שכזה. אותם תיעודים, המשודרים אלינו מטלסקופים, חלליות ולוויינים, אינם מיועדים לצורכי מחקר בלבד. הם מפורסמים באמצעי התקשורת ובכך נגישים לכל, ולכן הופכים במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד ממאגר הדימויים הקולקטיבי שלנו. אנו נוטים לראות בהם הוכחה מדעית. במהלך שמונה השנים האחרונות אני לומד את אותם דימויים שלוקטו בעזרת מכונות, דרך הידיים, ומשתמש בהם כבסיס לעבודות רישום, חריטה, מיצב ומיצג השתתפותי וחי”.
אשחר חנוך קלינגבייל, חדר אוכל, 2018, עפרון על נייר
עומר שך:
“מצאתי עניין באופן שבו מוצגים הממצאים העתיקים, בממשקים המתווכים תוכן מזמן ומקום אחר. במוזיאון הכט ניתן למצוא צורות ממשק שונות: מתומכים מתכתיים פיזיים המחזיקים צלמית סדוקה ועד פלטפורמה וירטואלית המסבירה מעבר למה שהעין רואה”.
