חזיתו של ספא ‘פיורינה’ שבמלון ‘הגושרים בטבע’ בגליל העליון שנפתח לאחרונה, משקיפה לנופו הקסום של העמק הנעלם. האתגר העיצובי היה לשלב באופן אופטימלי בין מבנה הספא לפנינת הטבע יוצאת הדופן הנשקפת ממנו. במרכז החלל הגדול הוצבה קובייה אטומה מאבן געשית מנוסרת ובתוכה מוקמו חדרי הטיפולים.במהלך התנועה סביב קוביית האבן הגעשית שם מוקמו אזורי הלובי, המקלחות, הבריכה והמנוחה, חווים אורחי הספא את העמק הנעלם מפרספקטיבה שונה וייחודית.
בחודש ספטמבר האחרון, לאחר עבודה של כשנה, , השלים משרד ‘מירון אדריכלים’ את תכנונו ובנייתו של אחד מחללי הספא המקוריים שעוצבו בארץ, אשר נפתח לאחרונה. ספא ‘פיורינה’ מתפרס על פני 700 מ”רוכולל אזור קבלה, מקלחות ושירותים מפוארים, תשעה חדרי טיפולים אחד מהם זוגי, חמאם, סאונה יבשה, ג’קוזי בריכה חיצוני ולובי למנוחה ולהתרגעות.
אדריכלי ספא ‘פיורינה’, הממוקם במלון הבוטיק ‘הגושרים בטבע’ שבגליל העליון, יצרו את חווית הספא, המשלבת בין אווירה רוגעת ושלווה, לבין פנינת טבע קסומה בנוף העמק הנעלם בפלג נחל דן.
“נופו של העמק הנעלם עורר אצלי זכרונות ילדות, של נסיעות משפחתיות לבית ההארחה של קיבוץ הגושרים לגדת ערוצי פלגי נחל הדן הזורמים בתוך צמחיה עבותה. כאשר התקשרו אליי כדי להציע לי את הפרויקט, זה היה הדבר הראשון שעבר לי בראש”, מתאר מירון לוי, ממשרד מירון אדריכלים, המתמחה בתכנון מבני ספא כדוגמת ספא עין גדי. השפה האדריכלית, המאפיינת את מבני הספא שואבת את השראתה ממוטיבים הלקוחים מהטבע ומהסביבה, מדגישה אלמנטים של המשכיות וזרימה, מנכיחה את הטבע ומשתלבת במרחב.
“לספא חזית לשמורת עמק הנעלם והאתגר היה איך לחבר את מבנה הספא, המורכב ממערכות סגורות, עם הטבע המדהים העוטף אותו, בצורה שהעמק יהיה יותר גלוי ופחות נעלם.
בית הארחה ‘הגושרים בטבע’ נבנה על מבנה חאן עתיק ובלובי שימרו חלקים ממנו. דרכם התחברתי לאבן הגעשית ולרצון למצות את התחושה והחוויה שתחבר את המבנה לעמק הנעלם.
“בתוך החלל הגדול מיקמנו קופסא אטומה ואפורה, הבנויה מאבן געשית מנוסרת, ובתוכה חדרי הטיפולים. כל אזור המנוחה והבריכה מאורגנים סביב הקובייה הגדולה ובמהלך התנועה סביבה חווים האורחים את העמק הנעלם”.
האתגר שניצב בפני ‘מירון אדריכלים’ היה ליצור קשר בין הטבע הפרוע לקובייה הגעשית הסדורה. באמצעות קורות עמודים נפתחות לתוך המבנה וויטרינות רחבות המשקיפות לעמק הנעלם. המערכת יוצרת קצב ואזכור לטבע החודר במתינות ובאלגנטיות לתוך המבנה. התמונות משקפות כרגע תמונת אביב עם פריחת כליל החורש אולם מתוך העמק הנעלם תמיד יש השתקפויות. גם בסתו בחורף ובקיץ. לחלונות המסדרון ההיקפי הפונים אל העמק הנעלם צורת טרפז. גאודי אשר היה גאון באנטומיה ובוטניקה אמר כי הצורה הטבעית של עצים בטבע לרוב איננה אנכית אלא אלכסונית. המתהלך במסדרון מקבל את הצללים והאורות בצורות לא אחידות מה שמגביר את העניין והסקרנות.
בספא יש תהליך של זרימה מהלובי פנימה. הקבלה המקבלת את האורח והוא מתכבד במשקה או כיבוד קל. משם יש מסדרון טיפולים. זה מקום אינטימי וסגור. בדרך כלל החדרים חשוכים בחדר הטיפולים והעיצוב שלהם שקט ופונקציונלי. אחרי כן מזמינים אותך לחדר המנוחה, בריכה, סאונה חמם. התנועה אם כן מתרחשת בשני צירים אחד פנימי דרך חדרי הטיפולים מובל על ידי המטפלים והשני חיצוני וציבורי. כמו בלונה פארק למבוגרים מובילה למספר אטרקציות. המסדרון החיצוני מסתיים במקום המנוחה האנטימי. המשך יש חצר ג’קוזי קטנה.
האבן המחפה את קיר המסדרון הפונה פנימה היא אותה אבן בזלת געשית המשמשת גם בחמאם אולם כאן היא מנוסרת בכוון אחר ואיננה מלוטשת. התוצאה היא אבן אפורה שפניה דוגמת ספוג ניתן כמעט לשוב שמדובר בבנייה בבלוקים, אלא שזו האבן הטבעית של הגליל העליון ורמת הגולן
החמאם נבנה כחלל סגור, מעין מערה אפורה ואפלולית הבנויה באבן געשית. חיפוי הקירות בפסיפס כהה משובץ באבנים בוהקות, היוצרות נצנוץ בתוך המערה מתחבר היטב למים הזורמים.
המקום כולו מזמן הפתעות אחת אחרי השנייה מאין לונה פארק למבוגרים.
בכניסה לחמאם הוצב כיור קרח, שעוצב במיוחד באבן בזלתית ומייצר קונטרסט של שחור- לבן, חם-קר. כיור הקרח הוא אלמנט שאין במקום אחר. בתקציב מועט ייצרנו כיור קרח שבמקומות אחרים עולים הון כסף.
ספא אמור להיות מקום חושני העוסק בבריאות הגוף . השימוש בחומרים מכוון לשם; שימוש בעץ בפרטי ריהוט, טיח דמוי שיש על גבי קיר החלונות הפונה לנוף העמק. בפריטי הריהוט בקבלה ניסינו להעביר את ההרגשה של בית מרקחת ישן. יש לזה קשר לבריאות, ולמרחצאות מרפא. היה לנו רהיט מדהים משוק הפשפשים אבל התקציב לא אפשר זאת. אז התפשרנו ותכננו רהיט חדש
בשירותים ובמלתחות משתנה השפה החומרית והם מחופים באריחים לבנים בעלי טקסטורה גלית להשגת תחושת ניקיון וטוהר כאשר קצב זרימת המים מתמזג עם זרימת הטבע המקיף את החלל זה מוצר מקסים ואיכותי.
עיצוב התאורה נותן גם פתרונות פונקציונליים אך גם מעצם את תחושת ההפתעה. ככלל, מעצבי תאורה לא אוהבים אור יום כי הם רצים שליטה באוירה. על מנת להתגבר על הקושי הפונקציונלי הנובע מכך שהמבנה המקורי לא ניחן בגובה ובנפח המספקים לכל מערכות המים והחשמל הדרושות לספא ולמבנים ציבוריים בכלל נמתחו בתקרה יריעות חומר הקרוי “בריסול’, ומעליהן הותקנו גופי תאורה המעניקים תחושה של כניסת אור יום למבנה. בהמשך לחלונות הזכוכית הפונים לטבע, מה שיצר תחושת משחק מעניינת של התקרבות והתרחקות אל האור וממנו.
צילום: סטודיו איתי אבירן
