ההזמנה של קסטרו להגיע לשחיית לילה הייתה מפתיעה, ברור היה שאיש מבין המוזמנים לא יצטייד בבגד ים, בערב שנמדד כאחד הקרים בעונה, יעדיף להתכרבל במעיל מאשר לשחות. המדיניות להציג את אוספי הקיץ בחורף ואת אוספי החורף בקיץ מקובלת בכל חצרות האופנה בעולם, גם קסטרו, בהתאם לצרכים ולמדיניות הכלכלית העדיפה להקדים את הצגת הקולקצייה ולהציג את אוסף קיץ 2017 עוד בטרם הסתיימו מכירות סוף עונת החורף. הפעם קסטרו נטשה את המסלול המקובל ואת “קולקציית המסלול” הייחודית, שהשיקה מזה כמה עונות, והמירה אותם במסלול חדש, בקולקציה שקולה ומעשית, שהוצגה באולם התצוגות של החברה. אולם סטרלי מחופה באריחי קרמיקה לבנים ושחורים שדמה לבריכת שחיה שרוקנו ממנה את המים. הראיון היה מקורי. ההזדמנות לצפות בקולקציה וליצור דו שיח עם המעצבים שהסתובבו בין המוזמנים, היה נכון ויעיל. הייתה תחושה שמשפחת קסטרו הזמינה להתארח בביתה, וזו בהחלט הייתה הרגשה נעימה ומחמיאה למוזמנים וגם הזדמנות נכונה לראות את הדגמים מקרוב, קרוב, להכיל את מבנה הקוקלצייה ואת הקבוצות השונות, לבחון את הבדים וההדפסים, את איכות החומרים וטיב העבודה וגם להחליט מה נלבש בקיץ. אך לא רק אצלנו, תצוגות האופנה הבינלאומית מקדימות את הצגת הקולקציות בארץ, אלא שבעוד שבימים אלה, ממש, מוצגים בבירות האופנה אוספי המעצבים לחורף 2017-18, בארץ מוצגים אוספי הקיץ הקרוב. מהפכות אופנה כבר מזמן לא קימות ועיצוב רדיקאלי אינו הולם זמנים של תהפוכות פוליטיות ותנודות כלכליות, חילופי שלטון, צימצומים וסגירת חנויות. עם היד על דופק הזמן מעצבי האופנה נוטים לעצב קולקציות ממותנות וממוקדות, בגדים שעונים יותר על צרכים מאשר על ראוותנות, הן באופנה המוכנה ללבישה והן באופנה העילית.
במבוך הרעיונות, הנושאים והמסרים המשתנים ללא הרף, הסתמנו בקולקציה של קסטרו געגועים לרומנטיקה ונוסטלגיה, לסגנונות, לבדים, לצבעים ולהדפסים שהיו פעם. רומנטיקה אכן הציתה את דמיונם של מעצבי קסטרו שעיצבו אוסף עשיר של פריטי לבוש רומנטיים אווריריים ומרחפים, הדפסי פרחים אקזוטיים והדפסי פרחים רומנטיים בצבעים פסטליים רכים ודהויים; גוונים כמעטים, כמעט ורוד, כמעט אפרסק וכמעט תכלכל. בלטו בקולקצייה חולצות, חצאיות ושמלות משופעות במקבצות, פריטי לבוש מבדי סירסאקר הזכורים משנות ה-80, שנארגים במרקם של פסים מקומטים, הדפסי פסים ומוטיבים זעירים ופריטי לבוש מ”בדי מפות שולחן”- אריגת משבצות (גינגהאם) בגדלים שונים, אופייניים לסגנון כפרי, למפות בפאבים ובתי משתה במערב הפרוע. לאחר התצוגה לא ניתן שלא להבין שעל מנת לעצב קולקציה טובה ומעניינת לא נחוץ להמציא מחדש את הגלגל או להתפלסף על מקוריות ומקורות השראה, ייחודה של הקולקציה בלט לא רק באופיה הצעיר והרענן ובמגוון הרחב של הדגמים אך גם באווירת החופש והאופטימיות שהיא משרה. קולקצייה מאופיינת בהדדיות היצירתית של המעצבים שסגנונם נטמע בהרמוניה והשלים אחד את האחר, בבחירה המדויקת של הדגמים, הבדים והמרקמים, בתשומת הלב לגזרות מרווחות ונוחות וחופש המשחק לחבר דגמים שונים מקבוצה אחת וגם להצליב אותם עם דגמים מקבוצה אחרת.
באותה רוח ספורטיבית עוצבו גם בגדי הגברים, פריטי לבוש שמשרים תחושת נוחות ואיכות, שעונים על צרכיו של גבר עירוני שאינו, בהכרח, מעונב או מגונדר מדי אך גם לא מרושל. גבר שבוחן את המלתחה שלו ומתאים אותה לטעמו ולצרכיו. לכל מגוון הסגנונות והטעמים, למעיז ולשמרן, זה שיודע למזג בין סגנונות, בין גוונים ומרקמים בעלי אופי מנוגד וזה שמעדיף את הצללית הנקייה והמוקפדת, לאלו שמעדיפים מכנסי סקיני צמודים וקרועים במידה, ולאלו שמעדיפים מכנסי ג’ינס בגיזרה מרווחת ונוחה, למי שאוהב סגנון לבוש חופשי ולמי שמעדיף מחוייט, יש לקסטרו מענה. בלטו באוסף טוניקות וחולצות טי בגזרות מרווחות מעוטרות בהדפסים ואמירות כתובות, כמו גם אוסף מגוון של פריטים לפעילות ספורטיבית מבדים מיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות וצבעים ססגוניים. בתחום הזעיר שמרני ניראו חליפות מחוייטות תפורות בהקפדה ודיוק, חליפות מאריגים משובצים כאשר כל משבצת מיושרת ונפגשת עם זו שלצדה. בתכנון מופתי הועלו הדגמים על המסלול, קבוצות, קבוצות, קבוצה של בגדי נשים וקבוצה של בגדי גברים, אחת לאחר השניה. שני אוספים של בגדים ואביזרים שאינם מתיימרים להיות מה שאינם ובהחלט לא כאלה שניתן לשאול עליהם למי הם מיועדים? מה שמסב את הקולקציה למלבבת ומסחרית, מתאימה לתנאי האקלים בארץ, לצרכים ולטעמים של צעירים שמחפשים סגנון לבוש ידידותי.
צילום: טל קרת
