“דיוקנאותיו של ליאוניד בלקלב מאשרים את נוכחות הדמות במקביל להיפסדותה, כחתימה האומרת “הנני” ו”אינני” בה בעת. מאמץ להגבהה עצמית של הראש, בשעה שהעיניים מושפלות אל הראי שמנגד וחושפות במרומז את פגיעותה ופגימותה העצמית” – גדעון עפרת.
ביום חמישי ה-30 לאוקטובר בשעה 20:00 תיפתח בגלריה זימאק תערוכתו של ליאוניד בלקלב ברחוב ה באייר 68, ת”א.
ליאוניד בלקלב עלה לישראל מרוסיה בשנת 1990 ומיד הפך להבטחה הגדולה והבולטת מבין קבוצת האמנים הרוסיים שהגיעו באותה תקופה: תערוכה במוזיאון עין חרוד, הכרה מאספנים מהארץ ומהעולם שרכשו את עבודותיו, בהם שוקן, רונאלד לאודר ואחרים. השנה בלקלב הוא הזוכה היחדי בפרס שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2014. ליאוניד בלקלב בולט באיכות ציוריו בכלל ובאיכות דיוקנאות בפרט. מאז עלייתו ארצה הוא ממשיך לצייר בשפה פיגורטיבית, מכחול אקספרסיבי ורגישות נדירה לאור, דמויות מסביבתו הקרובה ונופים הנקרים על דרכו. בציורי בלקלב נמצאת אנושיות מהולה בליריות. הדיוקנאות העצמיים המצוירים על קרשים שבורים ומנוסרים מסגירים ייסורי נפש של דמות כחושה ומוארכת, מהם ניבטים פני האמן בתפילה המשוועת לישועה.
מתוך מאמר אשר כתב עליו גדעון עפרת:
“ליאוניד בלקלב מצייר באינטימיזם המהול בחוויה דתית של אמן מאמין. ביושר ובגבורה אין הוא חדל מלבקש את דעת עצמו, תוך גירוש שדיו. סיגופי עצמו וצליבתו העצמית היהודית, הופכים את דרכו האמנותית לדתית בעומקה. ליאוניד הוא צייר המשוחרר מלחצי העכשוויות ואופנותיה, כאשר השיג והשיח שלו אינו עם חידושי הלשון, אלא עם נשמתו ועם כלא גופו, כצייר המוזג אסתטיקה באתיקה והמתיך חומר-צלם עם רוח, באמצעות טבילתם ברגש הכאוב של היוצר. מרחב קיום פגום של הענשה עצמית וצמצום עצמי בדרך לישועה.”
בתערוכה בגלריה זימאק יוצגו עבודות חדשות לצד עבודות מהעבר, רישומים לצד פסטלים וספרי אמן.
העבודות המוצגות בתערוכה נחשפות ברובן לראשונה לציבור. בשנה הבאה תוצג במוזיאון תל אביב תערוכת יחיד של עבודותיו.
שעות פתיחת התערוכה, בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:30-20:00 ובימי שישי בין השעות 9:30-13:00
