על הצורך המיידי לתיקון חוק הפונדקאות ולאישור הסכמים לנשיאת עוברים

מאת: אברהם אלטלף, עו”ד מומחה לחוק הפונדקאות ולהליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל

רעידת האדמה הקשה בנפאל שבמסגרת מצאו עצמם עשרות ישראלים הנמצאים שם בתהליך פונדקאות, חלקם הורים לתינוקות בני יומם, מעלה שוב על סדר היום בעוצמת רגשות אדירה את הנושא הכל כך טעון.

file000450171216

מדינת ישראל הינה מהמדינות המתקדמות בעולם בכל הקשור לסיוע לזוגות הנזקקים לטיפולי פוריות שונים. חוק ההסכמים לנשיאת עוברים המכונה חוק הפונדקאות נחקק בישראל בשנת 1996, הוא מופעל במקרים רבים ומסייע עד כה לזוגות נשואים להביא ילדים לעולם בדרך של פונדקאות.

עם השנים, התעורר הצורך לסייע גם לזוגות חד מיניים, בעיקר גברים, וכן למי שאינם נשואים (גברים ונשים), להיעזר בשירותי פונדקאות. החוק במתכונתו הקיימת כיום מאפשר רק לזוגות נשואים להסתייע בשירותי פונדקאות.

כתוצאה מכך נוצר מצב שזוגות גברים חד מיניים או מי שאינם נשואים, נאלצו לבצע הליכי פונדקאות בחו”ל. חשוב להבהיר שרוב המדינות המאפשרות הליכי פונדקאות, מאשרות אותם רק לזוגות נשואים ומספר המדינות שבהם זוגות חד מיניים או מי שאינם נשואים, יכולים לבצע בהם הליכי פונדקאות מצומצם ביותר.

כמו כן, במהלך השנים פנו הרבה זוגות ישראליים לביצוע הליכי פונדקאות בחו”ל וזאת מסיבות שונות.

כיון שהחוק לא עוסק כלל בהליכי פונדקאות בחו”ל נוצר מצב שהליכים אלה לא מוסדרים בצורה מסודרת ונוצר נוהג משפטי שהתפתח עם השנים, אך לא הוסדר בצורה מלאה ובמסגרת הוראות חוק ספציפיות.

ב 27 לאוקטובר 2014 אושרה בכנסת, בקריאה ראשונה, הצעת חוק לתיקון חוק הפונדקאות. במסגרת ההצעה מבוקש להסדיר כמה נושאים הקשורים להליכי הפונדקאות בארץ.

התיקונים העיקריים בהצעה החדשה הם אלה:

  1. הרחבת מעגל הזכאים לבצע הליכי פונדקאות בישראל, כך שגם מי שאין להם בן או בת זוג יוכלו לבצע הליכי פונדקאות בישראל ולא יהיו חייבים למצוא מקומות שונים בעולם לשם כך.
  2. להסדיר את המעמד של האימהות הנושאות – הפונדקאיות ולקבוע תשלום מקסימלי לפונדקאית.
  3. להסדיר את הליכי הפונדקאות בחו”ל גם ברמה של הפיקוח על המרכזים המטפלים בהליכים אלה וגם בכל מה שקשור למעמדם של הילדים הנולדים בהליכים אלה בדומה להסדרת המעמד של מי שנולדים בהליכי פונדקאות המבוצעים בארץ.

התיקון לחוק מעלה לא מעט שאלות מוסריות ואתיות ביחס למעמדן של הנשים הפונדקאיות, האם מדובר בהיתר לסחר בנשים  (כשם שאין היתר לסחר באיברים) או האם מדובר במעשה נאצל שאין כל הצדקה שלא לקבל עליו תמורה כספית. כמו כן עולה שאלת הרכבו של התא המשפחתי ועד כמה נכון וראוי להתיר, במסגרת חוק, ובמימון חלקי של מוסדות רפואיים ממשלתיים, את הטיפולים הללו.

מאידך עולה הטענה שהנושא קיים ומבוצע בחו”ל ואין כיום כל מניעה, עקרונית, מצד מי שאינם נשואים או זוגות חד מיניים לקיים הליכים כאלה בחו”ל, כך שהדבר כשלעצמו לא ניתן למניעה. לכן עולה השאלה מדוע שלא להקל באותם מקרים על המבקשים להביא ילדים לעולם, ולחסוך מהם את הבעיות והקשיים הכרוכים בביצוע הליכים כאלה בחו”ל, שכן מדובר בהליכים מורכבים בעבור זוגות חד מיניים או מי שאינם נשואים. דוגמא לקושי בביצוע הליכים כאלה בחו”ל ראינו בימים האחרונים בעקבות אסון רעידת האדמה בנפאל.

חשוב לציין שביחס לזוגות נשואים, לעיתים ביצוע ההליכים בחו”ל פשוט יותר מאשר ביצועם בארץ. עם זאת נושא זה גם אמור להיות מוסדר במסגרת הצעת התיקון לחוק כאשר ההליך יבוצע בפיקוח  על הגופים המטפלים בהליכים אלה ומעמדם של הילדים יוסדר אף הוא, בצורה דומה להסדרת מעמדם של מי שנולדו בהליכי פונדקאות בישראל. כך אמור לקבל הנוהג הקיים מסגרת משפטית מסודרת בחוק.

 הצעת החוק עברה לדיון בוועדות הכנסת לבחינת ההסתייגויות השונות שעולות ממנו ולהכנתו לקריאה שניה ושלישית. עם פיזור הכנסת ה-19 עוכבו כל הליכי החקיקה שטרם הושלמו. לאחר הבחירות לכנסת ה-20 ולקראת כינונה של הממשלה החדשה, ניתן יהיה לראות האם וכיצד ימשכו הליכי החקיקה של התיקון לחוק הפונדקאות ואילו תיקונים נוסחו החדש של החוק.  

הכותב הינו עו”ד, מומחה בתחום המעמד האישי ובתחום הפונדקאות, שותף במשרד עורכי הדין אלטלף www.altalef.co.il

  אלטלף – משרד עורכי דין ונוטריון

מגדלי התאומים 2 – ז’בוטינסקי 35 רמת גן, טל: 03-6134466

avi@altalef.co.il

www.altalef.co.il

חזרה לחדשות ועדכונים

אני רוצה להשאיר פרטים ושיצרו איתי קשר