מאת: אורלי אייזיק, ייעוץ, אסטרטגיה ושיווק
דימוי באדיבות the euskadi 11
מיום המשפחה, לשעבר יום האם, ליום האישה הבינלאומי, נשים היו ונשארו מקבלות ההחלטה בנוגע להרגלי הצריכה של משפחתן. אם בעבר נהגו לחשוב שנשים רוכשות בעיקר חיתולים ונוזלי כלים וכביסה, הרי שהיום ברור שהן מחליטות גם ההשקעות הגדולות הנעשות על ידי משק בית כיום כמו רכישת דירה או מכונית. אז למה בכל זאת נשארו תפקידי האישה בפרסומות כל כך סטריאוטיפיים? למה דוגמנית ושחקנית (מוכשרת ככל שתהיה) מנסה לשכנע אותי להיפטר מרגשי האשמה שלי ולהגיש אוכל מוכן לילד שלי (למרות שזה כמובן עדיף על הגבר הפטרוני משהו (תמיד בחלוק לבן ובקול סמכותי) המסביר לי עובדות מדעיות מורכבות על היעלמות הכתמים מבגדי הילד.
אולי הסיבה לכך היא שאנו הנשים טרם מצאנו את האיזון הנכון, לא רק בפרסומות, בין הבית, העבודה, המשפחה, הקריירה, טיפוח האחרים וההגשמה העצמית שלנו. לכאורה זהו נושא שאינו שיווקי, אבל כחלק מהבנת המחשבות המניעות את תהליכי קבלת ההחלטות, חשוב להעמיק ולרדת לשורשי הקונפליקט. נשים נתקלות באפליה מגדרית בכל מקום, והדבר בולט בתנאי השכר הכל-כך לא שוויוניים. איני מכירה אישה אחת הנמצאת במשרה בכירה ומרוויחה כמו גבר מקביל לה (עיין ערך מנכ”לית מגדל החדשה). לא נתקלתי בנשים רבות שחשות בנוח לדרוש את מה שמגיע להן מבלי להתכווץ, להתפתל, לא לישון לילות ולהרגיש אשמה שהן “מקטרות”. נשמע קיצוני? בהחלט, אבל זה עדיין המצב בשוק העבודה בשנת 2014.
אז מה הקשר מכאן לצריכה? דמיינו שוק שבו נשים לא צריכות במהלך עשר-חמש עשרה שנות גידול הילדים לעשות חשבון אם כדאי לעבוד כאשר רוב המשכורת “הולכת” למטפלת או להיות אימהות במשרה מלאה. אם אותן נשים יוכלו לעבוד ברציפות, שכרן יעלה והן תהפוכנה לחלק מכוחות השוק והצריכה (שלא לדבר על כך שתוכלנה להגשים עצמן מבחינה מקצועית אם זו בחירתן). הגיע הזמן לראות אפליה מתקנת במיטבה, לא רק לגבי נשים אלא לגבי כל אפליה באשר היא. יותר משכנע לראות אישה פרזנטורית כמומחית בנושא הבטיחות במכוניות, החיסכון בשוק ההון, מיקום ומבנה הדירה החדשה וקביעת אופי החופשה. למעשה, אין תחום שלא ניתן להוביל אותו ע”י נשים מקצועניות, מומחיות ומובילות דעה – לתשומת לב המפרסמים.
נ.ב. נכון לכתיבת טור זה, טרם הואשמה פרזנטורית בהטרדה מינית כלשהיא…
לחיי יום האישה הבינלאומי!
