אחת ממשתתפות הקונגרס שאלה אותי. ‘מה את הולכת לקרוא שם’? שיר על שלום? “לא”. עניתי. “אין לי שירים על שלום. השירים שלי, אלה שאולי קשורים לשלום, הם שירים על מלחמה. אלה שירי כאב, שירים שבהם אני כועסת על המלחמה. וכאלה יש לי הרבה. אבל הרי אנחנו לא באים ליילל שם. כלומר, אנחנו לא באים לנאפולי כדי לבכות ולהתבכיין. כאורחי הכבוד של מוזיאון השלום, בכנס שירה ותרבות, אנחנו באים כדי להצביע ולהצדיע לשלום”.אז מה תקראי? “קודם כל”, אמרתי, “אקרא שיר”. “ואני