קפה יפו היא מסעדה משפחתית שנולדה מתוך אהבה גדולה לאוכל, אירוח ואנשים. המסעדה נפתחה בשנת 2008 והתמחתה באוכל איטלקי – פסטה, פיצה, גלידה ועוד והכל בייצור עצמי. שוק הפשפשים לא היה המתחם התוסס שהוא היום ולכן הבעלים חיפשו איך להעיר אותו קצת, בעיקר אחרי השעה 16:00 כשהרוכלים קיפלו את מרכולתם בסוף היום. בהתחלה היו הופעות, אמנים מוכרים יותר ופחות, במה פתוחה, כישרונות צעירים והפכנו לבית, אוכל ותרבות. הוספנו גם סיורים לקבוצות ואירועים, פתחנו בופה שישי מפנק ובמשך השנים אירחנו אלפי

מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה שעומד ליפול עלינו עם יציאת הילדים לחופשת הקיץ? למרכז הלמידה שלנו יש פתרון – בואו לבקר במוזיאון!   ודאי לא יפתיע אתכם, אבל הפנאי אינו תופעה בת זמננו, ההפך. מחקרים הראו שלאדם בעברו הרחוק היה כנראה יותר זמן פנוי מאשר בהווה העמוס שלנו. כמובן שלמלכים ולבני האצולה שלא נדרשו לעבוד למחייתם, היה זמן פנוי בשפע, אולם גם העבודה החקלאית, נחלתו של האיכר הפשוט, הייתה מלאכה עונתית שאיפשרה זמן פנוי בין העונות העמוסות. אז

כיום, בעוד אנו מתלבטים אם כדאי לשוב ולשבת בבתי קפה, לאכול במסעדות ולבקר במוזיאונים, מעניין לחשוב על מקורותיה של אותה תרבות פנאי, שהייתה כה חסרה לנו במהלך ימי סגר הקורונה. אמיל ברנאר, הגשר באנייר, 1887. שמן על בד. מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה   מרבית המנהגים, שאנו מגדירים כתרבות פנאי, התעצבו במחצית השנייה של המאה ה–19 יחד עם המהפכה התעשייתית והצמיחה של העיר המודרנית. בתקופה זו, תושבי אירופה רבים זנחו את אורח החיים החקלאי ועברו להתגורר בערים, בהן היו אפשרויות תעסוקה

מדי שנה, עורך מוזיאון הכט תחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות. השנה, הוקדשה התחרות לעבודות בהשראת אוספי האמנות והארכיאולוגיה של המוזיאון. בגלל הקורונה, בוטל טקס חלוקת המלגות החגיגי לזוכים, והפרסים הכספיים נשלחו ליוצרים ישירות לבתיהם. “יש משהו בממצא ארכיאולוגי שמאשש את זהותנו העכשווית על ידי חפירה בזהותנו ההיסטורית. פריט מן העבר שמאמת את קיומנו היום”, אומרת לאה אוצ’יטל, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות באוני’ חיפה, אשר זכתה במקום השלישי בתחרות השנתית ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות, הנערכת על ידי מוזיאון