ניהול חשבונות

משחקי קלפים
מאת: רו”ח מנחם קירשבלום

אמרה ידועה, בעיקר בקרב קלפנים, טוענת כי “את הכסף סופרים במדרגות”. כלומר, על הקלפן לספור את רווחיו  רק בצאתו מהמשחק וזאת משום שכל עוד הוא משחק, הוא עלול להפסיד את כל מה שהרוויח. אך מסתבר שאמרה זו נכונה גם לגבי הכנסותינו החייבות במס ולעיתים, גם ביחס לאלו הפטורות ממנו.

סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, מחייב כל אדם מגיל 18 ובתנאים מסוימים גם מתחת לגיל זה, לדווח על הכנסותיו לפקיד השומה (בהמשך נקבע בתקנות גם מי פטור מדיווח). סעיף 145 קובע שהדו”ח המוגש, מהווה בעצם רק “שומה עצמית”, כלומר הצהרה של המגיש המחויב לשלם את המס המגיע על פיה, אך למעשה, מדובר בתחילתו של “משחק הקלפים” שלנו…..

באותו סעיף, 145(א)(2), נקבע שפקיד השומה רשאי, תוך 3 עד 4 שנים ולעתים אף בתוך תקופה הרבה יותר ארוכה, לאשר מחד את ה”שומה העצמית”, אך מאידך רשאי גם לקבוע לפי “מיטב שפיטתו” את ההכנסה ואת המס אותו אנו חייבים לשלם. מניסיוני, קביעת פקיד השומה תהיה גבוהה מהמס ששילמנו עפ”י הצהרתנו.

משמעות העניין היא כי בעוד מספר שנים, אנו עלולים להיות מחויבים בתשלומי מס ובתוספות ריבית, הפרשי הצמדה, קנסות והיטלים כבדים נוספים, עד כדי כך שבתום ה”משחק”, לא יישאר לנו מה לספור במדרגות ואולי אף נצטרך “להביא כסף מהבית”. אדגים משחק כזה עם אדם דמיוני בשם ישראל ישראלי.

מר ישראלי הקים עסק ובאופן מסודר כהרגלו, דיווח על כך לרשויות המס. בתום שנת פעילות הראשונה דיווח על הכנסותיו השונות וכך המשיך ועשה גם ב-3 השנים הבאות. רווחיו ב-4 השנים הסתכמו ב- 752,000 ₪ ומס ההכנסה  שהתבקש לשלם בעקבות הצהרותיו הסתכמו ב- 100,000 ₪  ועוד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בסכום דומה ובסה”כ, 200,000 ₪.

סכום הנטו שנותר בידי מר ישראלי ושגרם לו אושר רב, הסתכם לפיכך ב-552,000 ₪ ובממוצע לחודש 11,500 ₪ נטו שמתוכם שימשו 11,000 ₪ למחייתו ו-500 ₪ לחסכון צנוע שבתום 4 שנים הסתכם ב- 24,000 ₪ + ריבית צנועה שבעתיד, תחויב במס אף היא.

בתום 4 שנים, בעיצומו של “המשחק”, שלף פקיד השומה “קלף” שהיה “מוסתר” בין סעיפי חוק מס הכנסה והזמין את מר ישראלי לביקורת, במהלכה בחר להשתמש ב”קלף מוסתר” נוסף תוך שהוא קובע, “לפי מיטב שפיטתו” כאמור, שבנוסף למה שמר ישראלי שילם במהלך השנים, עליו לשלם 200,000 ₪ נוספים ובתוספת רבית צמודת מדד בשיעור של 4% לשנה ו”קנס גרעון” בשיעור שבין 15%-30%. סה”כ המס והתוספות שקבע פקיד השומה הסתכמו ב- 300,000 ₪.

אלא שאז, הצטרפו למשחק גם מס ערך מוסף והמוסד לביטוח לאומי, שעד כה “ישבו על הגדר” וביקשו את חלקם. הראשון דרש 17% מההכנסות שקבע פקיד השומה לפי “מיטב שפיטתו” + ריבית, הצמדה וקנסות והשני הסתפק רק ב-16% ובתוספת הפרשי הצמדה בלבד. סך כל דרישות התשלום של פקיד השומה, מע”מ והמוסד לביטוח לאומי, הסתכמו בלמעלה מ-552,000 ₪

אכן, ה”קלפים ששלף” פקיד השומה היו “קלפים מנצחים”.

זה  המקום לזכור  שלמר ישראלי נותר מהכנסותיו רק חסכון צנוע בסך 24,000 ₪ וציפיות לעזרה של חברים שמשום מה, נעלמו מהשטח. אין ספק שמר ישראלי יתקשה להתמודד עם החוב הבלתי צפוי, תחת הכלל הידוע הגורס כי “על טעויות, משלמים”.

אך האם כאן מסתיים סיפורו של מר ישראלי? לא בהכרח. ברשימה הבאה, אתחיל להצביע על “קלפים”, שאת כולם יכול היה מר ישראלי לשלוף מספר החוקים – “פקודת מס הכנסה” ולהביאם ל”משחק”, כך שיישאר לו מה “לספור במדרגות”. אך ברשותכם, אחשוף את הקלפים שלי כאמור רק בטור הבא…

Call Now Buttonלשאלות חייג