קפה יפו היא מסעדה משפחתית שנולדה מתוך אהבה גדולה לאוכל, אירוח ואנשים. המסעדה נפתחה בשנת 2008 והתמחתה באוכל איטלקי – פסטה, פיצה, גלידה ועוד והכל בייצור עצמי. שוק הפשפשים לא היה המתחם התוסס שהוא היום ולכן הבעלים חיפשו איך להעיר אותו קצת, בעיקר אחרי השעה 16:00 כשהרוכלים קיפלו את מרכולתם בסוף היום. בהתחלה היו הופעות, אמנים מוכרים יותר ופחות, במה פתוחה, כישרונות צעירים והפכנו לבית, אוכל ותרבות. הוספנו גם סיורים לקבוצות ואירועים, פתחנו בופה שישי מפנק ובמשך השנים אירחנו אלפי

מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה שעומד ליפול עלינו עם יציאת הילדים לחופשת הקיץ? למרכז הלמידה שלנו יש פתרון – בואו לבקר במוזיאון!   ודאי לא יפתיע אתכם, אבל הפנאי אינו תופעה בת זמננו, ההפך. מחקרים הראו שלאדם בעברו הרחוק היה כנראה יותר זמן פנוי מאשר בהווה העמוס שלנו. כמובן שלמלכים ולבני האצולה שלא נדרשו לעבוד למחייתם, היה זמן פנוי בשפע, אולם גם העבודה החקלאית, נחלתו של האיכר הפשוט, הייתה מלאכה עונתית שאיפשרה זמן פנוי בין העונות העמוסות. אז

כיום, בעוד אנו מתלבטים אם כדאי לשוב ולשבת בבתי קפה, לאכול במסעדות ולבקר במוזיאונים, מעניין לחשוב על מקורותיה של אותה תרבות פנאי, שהייתה כה חסרה לנו במהלך ימי סגר הקורונה. אמיל ברנאר, הגשר באנייר, 1887. שמן על בד. מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה   מרבית המנהגים, שאנו מגדירים כתרבות פנאי, התעצבו במחצית השנייה של המאה ה–19 יחד עם המהפכה התעשייתית והצמיחה של העיר המודרנית. בתקופה זו, תושבי אירופה רבים זנחו את אורח החיים החקלאי ועברו להתגורר בערים, בהן היו אפשרויות תעסוקה

מבני מעונות הסטודנטים החדשים של אוניברסיטת בר אילן, פרי תכנונם ועיצובם של “פיק אדריכלים”, מציגים תפיסה של חיי קהילה על ידי יצירת חללים משותפים, ובנויים על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, כמקובל במבני מעונות ברחבי העולם “אז איפה נפגשתם?” השאלה הזאת מופנית ללא מעט זוגות, והתשובה עליה, כשמדובר בסטודנטים לשעבר, תהיה במקרים רבים: במעונות של האוניברסיטה… אז מה עושה את המעונות למקום פוטנציאלי למפגש בלתי אמצעי, שהופך לעתים גם למפגש רומנטי ודרך למציאת בן/בת זוג? על השאלה הזאת ועל אתגרים תכנוניים

צורת עבודה חדשה, בחללי עבודה קטנים אשר יהיו ממוקמים בבנייני מגורים, תשלב את יתרונות העבודה מהבית עם יתרונות העבודה במשרד. מחד, עבודה מרחוק אך ללא הפקקים, ומאידך, הפרדה מהבית ויציאה החוצה (ולא בפיג’מה…) לחלל העבודה הבנייני / השכונתי העבודה מהבית, שנכפתה על רובנו כתוצאה מסגר הקורונה, צפויה לזרז באופן דרסטי תהליכים שבנסיבות אחרות, היו מבשילים לאיטם לאורך זמן רב. מעסיקים ועובדים רבים, אשר נדרשו לעבוד מהבית בגלל סגר הקורונה, גילו את היתרונות בעבודה שאינה דורשת קימה מהספה. בין השאר, את

בימים אלו, בהם איננו יכולים להיפגש פנים אל פנים, אנו שמחים להציע לכם סדרת הרצאות מרחוק, וובינרים (באנגלית), העוסקים בעולם מתקני המתח העליון ומועברים על ידי מיטב המומחים הבינלאומיים בתחום. ההרצאות יועברו בימי שלישי בשעה 11.00 בבוקר. ב-12 במאי 2020 תתקיים ההרצאה: בדיקת מכונות מסתובבות באמצעות הפרעות אלקטרו מגנטיות EMI (Electro Magnetic Interference) מרצה: מייק נרברוק. ההרצאה תעסוק ביעילות האבחון של בדיקות אלקטרו מגנטיות עבור מנועי מתח גבוה, גנרטורים וציוד חשמלי קריטי. EMI הינה טכניקת הערכת מצב לא פולשנית. הבדיקה

ג’ו ברקאי הוא הוגה דעות טכנולוגי, יועץ לחברות בנושא אימוץ טכנולוגיות, סופר, בלוגר ומנהל קהילה. בבלוג שלו, פרסם ברקאי באפריל האחרון מאמר המציג את חזון חברת אנג’יס ראוותנות סביבתית וייצור חשמל אישי  “כשאתם קונים עגבניות, אומרת הדס מרזל, מנכ”לית חברת אנג’יס, יש לכם מספר אפשרויות. אם נוחות היא המעלה הראשונה בסדר העדיפויות שלכם, בגלל שאתם עובדים רוב שעות היום, ודאי תעדיפו לרכוש את העגבניות שלכם במרכול הקרוב לביתכם. אם אתם ערים לנושא הבריאות, הרי תעדיפו לקנות עגבניות אורגניות בשיווק ישיר

השנאי הינו צומת חשוב וקרדינלי לזרימה מוצלחת של חשמל מתחנות הכוח לצרכנים, בכל גודל. חברת אנג’יס ממשיכה למצוא פתרונות, מכשירים, פטנטים ושיטות לניטור רציף ושנאים חדשים כדי לתת את השירות הטוב ביותר לבעלי השנאים בישראל מיום הווסדה של חברת אנג’יס, בשנת 2008, תחום התמחותנו העיקרי הוא שנאים, וזאת עקב שיתוף הפעולה שלנו עם המומחית מספר אחת לשנאים בעולם – חברת DOBLE האמריקנית. יחד עימה, למדנו להכיר את המכניזם המיוחד של תחום ההשנאה, תפקידו בהובלת החשמל מתחנות הכוח ועד לצרכנים וגם

מדי שנה, עורך מוזיאון הכט תחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות. השנה, הוקדשה התחרות לעבודות בהשראת אוספי האמנות והארכיאולוגיה של המוזיאון. בגלל הקורונה, בוטל טקס חלוקת המלגות החגיגי לזוכים, והפרסים הכספיים נשלחו ליוצרים ישירות לבתיהם. “יש משהו בממצא ארכיאולוגי שמאשש את זהותנו העכשווית על ידי חפירה בזהותנו ההיסטורית. פריט מן העבר שמאמת את קיומנו היום”, אומרת לאה אוצ’יטל, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות באוני’ חיפה, אשר זכתה במקום השלישי בתחרות השנתית ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות, הנערכת על ידי מוזיאון

מאת: אינה ברקוביץ’ חג הקציר של משפחת מונה בלאנש הושדה–מונה, ערמת שחת, 1891. שמן על בד. מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. החודש נחגוג כולנו את חג השבועות. המועד של חג זה, בשונה מחגי ישראל אחרים, אינו מצוין כיום בלוח השנה במקרא, אלא נקבע ביחס לעונה החקלאית ולתחילת הקציר: “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ” (דברים, ט”ז, ט’-י’). במהלך שבועות הקציר שקדמו לחג, היו החקלאים בימי קדם