תולדות ארץ ישראל

כשהצפלין הגיע בפורים 1929 לתל-אביב
מאת: אילן שחורי

ציור שמן של ראובן רובין. ראיתי את הגרף צפלין בת”א. עדות מפורים 1929.
פרוטרט של ראובן ברקע בצפלין. תמונת המקור מוצגת מוזיאון ראובן רובין בתל אביב

בחג הפורים 1929, לפני 84 שנה, רעשה הארץ ונדהמה תל אביב. לא בשל תהלוכת העדלידע המרשימה שנערכה ברחובות העיר וגם לא בשל מסיבת הפורים הגדולה ונשף המסכות שארגן  בבית ספר לבנות בנווה צדק, מלך חיי הלילה של תל אביב הקטנה – ברוך אגדתי. תל אביב התרגשה משום שבאותו אחר צהריים של פורים תרפ”ט, הגיעה לראשונה לא”י וחלפה מעל העיר ממש בעת העדלידע, ספינת האוויר הגרמנית המפורסמת בעולם, ה”גראף צפלין”, שיצאה את גרמניה ב-12 במרס 1929, והגיעה לשמי ת”א ב-27 במרס לאחר 15 יום, בשיא חגיגות הפורים. היהודים בקרב נוסעיה, קראו פרקים ממגילת אסתר והשליכו על חוגגי ת”א ניירות צבעוניים.

מפקד הצפלין ד”ר הוגו אקנר  (מימין) וד”ר וולפגאנג (זאב) פון וייזל (משמאל)

ה”גראף צפלין” הייתה אחת מתוך משפחה ארוכה של ספינות אויר אשר נבנו בגרמניה מאז ראשית המאה העשרים. הייתה זו אחת הספינות הגדולות והמהודרות ביותר שנבנו, והטיסה בה הייתה מיועדת אז לעשירי העולם.

מפקד הספינה שהגיעה לגבולות ארץ ישראל היה ד”ר הוגו אקנר והוא ארח בספינה כמה נציגי עיתונות וכמה אורחים מכובדים, בהם ד”ר וולפגאנג (זאב) פון וייזל, כנציג ההוצאה ורשת העיתונים הגדולה “אולשטיין”, ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית וממובילי המאבק על ארץ ישראל. רופא, סופר ועיתונאי ידוע באותם ימים, שהיה בעברו קצין תותחנים במלחמת העולם הראשונה ולימים השתקע בארץ ישראל, בעיקר בגדרה, היה חבר תנועת ז’בוטינסקי ואפילו השתתף במלחמת השחרור, כשהוא מפקד על סוללת תותחים. אגב הנציג בארץ ישראל של רשת “אולשטיין”, באותם ימים של הגעת הספינה  היה ארתור קסטלר.

בין הנוסעים, היו גם חמישה שרים גרמניים, בהם ד”ר הרמן בדט, מראשי מינסטוריון הפנים הפרוסי, יהודי שומר מצוות, עיתונאי מצרי, אנגלי ושני אמריקאים, אלמנת הגראף צפלין, מייסד הספינה, ואישי ציבור.

מודעה עירונית מספר 7 המברכת והמכריזה על בואה של הצפלין ב-27 במרס 1929 

העיתונות בארץ ישראל באותם ימים יצאה מגדרה לקראת הגעתה של ספינת האוויר. מאמרים רבים פורסמו ב”דואר היום”, “הארץ” ודבר”, גם כותרות ראשיות. לפי התכנון עמדה הספינה הגדולה להגיע לתל אביב בשעות שלפני הצהריים. היה זה ד”ר פון וייזל, ששכנע את הקברניט לשנות מעט את נתיב טיסתו ולעבור מעל שמי תל אביב בעת מסע העדלידע. קודם לכן, ביקש לנחות בעיר העברית הראשונה, אך שלטונות המנדט הבריטי, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים והיותו  מקורב לזאב ז’בוטינסקי, מנעו את הנחיתה.

דואר היום, 27 במרס 1929 

בשל רוחות מזרחיות עזות עוכבה טיסת הספינה והיא הגיעה לתל אביב רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בשיא חגיגות פורים, אך מעט לאחר מסע העדלידע. ראשי תל אביב יצאו מגדרם בשמחה על בואה של הספינה. מאיר דיזנגוף, ראש העירייה, שלח לבאים מברק ברכה ואילו במגרש מכבי בעיר, צוירה על הקרקע הברכה “ווילקם”, אלפים עמדו על הקרקע, נפנפו במטפחות ושאגו הידד. הספינה הדרימה עד יפו וחזרה לתל אביב וכאשר ריחפה מעל הקזינו, בקצה רחוב אלנבי בואכה לים, השליכו נוסעיה בהוראת פון וייזל והקברניט, 30 ק”ג קונפטי (ניירות קישוט) על החוגגים.

ד”ר הרמן בדט, מראשי מיניסטריון הפנים הפרוסי, יהודי שומר מצוות, קרא יחד עם פון וייזל את מגילת אסתר מעל העיר תל אביב, כשהמונים נרגשים מריעים להם. אגב שעברה הספינה מעל ים המלח, פון וייזל השקה את הנוסעים יין כרמל מזרחי “לחיי עם ישראל ומדינתו”.

באדיבותה של נכדתו של ד”ר זאב פון וייזל, ניבה פון וייזל, להלן תרגום הכתבה ששלח על מעבר הצפלין מעל תל אביב:

“לאט חולפים אנו לאורך חופי פלשתינה, הפרושה לפנינו באפרוריות הרכה של העננים.  עתלית, מצודת הצלבנים העתיקה ליד מפעל המלח החדש, המבצר הרומאי קיסריה על חורבותיו הנבלעים לאטם בים הגואה, ליד יערות האיקליפטוס המשתרעים לאורך הישובים היהודיים של  חדרה וזיכרון יעקב, הישובים החדשים  הרצליה ונתניה על גדות ה- Audscha, עם בתיהם הקטנים המזכירים את כפרי הפליטים היווניים שראינו הבוקר ליד קנדיה בכרתים. כל אלה חולפים ביעף ובגדול נגלית לפנינו, עם מערכת כבישים ושדרות מסודרת, פאר פלשתינה החדשה, תל – אביב הצעירה, וכאן מגיעה הטיסה לשיאה. כאן אנחנו שוכחים את הרושם הרע של מרסיי ואת האכזבה מרומא, כאן מקבלים את פני הצפלין כמבשר העת החדשה, כל אלה שהם בעלי רצון טוב”.

“הרחובות מלאים באנשים. באלפי אלפים הם ממלאים את העיר, רחובותיה וכיכרותיה, דגלי הכחול-לבן של היהודים נגררים לאורך הרחובות, צופרי המפעלים מופעלים ברעש. מכוניות רודפות אותנו כדי ללוותנו, בעוד אנחנו חגים, דמומי מנוע, מעל תל-אביב הענקית ופרברה הקטן והבלתי-אחיד, שעדיין מופיע על המפה כיפו. שלושה שקים גדולים עם קונפטי נשפכים מהספינה כתרומה להמולת הקרנבל של עיר היהודים. ההמון למטה הולך וגדל. צהלותיו וקריאותיו מגיעות עד אלינו לאוויר הדק. אירופה באסיה מברכת את אירופה באוויר, שבונה בעליל את הגשר מעל חלל ורוח. כל כך היינו רוצים לנחות. אבל כמעט חושך, חשוך מדי. הצפלין פונה לחוג פעם אחרונה מעל לעיר. אורות נדלקים, כוכב בוהק מעל בית העירייה, מקלעות פרחים מעל תחנת הכח, שאנו מזהים, ואור נדלק בכל רחוב גדול. מכל מקום אליו אנו מתקרבים עולים אלינו קריאות ברכה. לאחר מכן אנחנו פונים מזרחה לעיר הקדושה…”

לאחר מעבר הצפלין בתל אביב המשיכה ספינת האוויר בדרכה לירושלים, אך הגיעה לעיר עם חשיכה ומתושבי ירושלים נמנע העונג ליהנות ממראה הספינה המיוחדת. רק שנתיים מאוחר יותר ב-1931 שבה הצפלין למסע שני לארץ ישראל והפעם הגיעה לירושלים באור יום וגם זכתה להיות מונצחת במספר צילומים.

הצפלין בירושלים

מאמר על ביקור הצפלין, שהופיע ב”דבר” 28 במרס 1929

_________________________________________________________________

אילן שחורי הוא עיתונאי, חוקר תולדות תל אביב וארץ ישראל וגם מורה דרך מורשה, המקיים סיורים מיוחדים לקבוצות ובודדים, בעברית ובאנגלית בתלא ביב וברחבי ישראל, ברגל, באוטובוסים וברכב תיירות מסוג אשכול. אילן שחורי מפעיל שני אתרי תוכן בתולדות ארץ ישראל.

תל אביב שלי לתולדות תל אביב   www.mytelaviv.co.il

ותיור ישראלי לתולדות ארץ ישראל – www.mytour-il.co.il

לעמוד המיוחד באינטרנט לסיורים הרגליים הקרובים של אילן שחורי לחצו כאן>>

Call Now Buttonלשאלות חייג